איתי מאירסון מציג את תל אביב העתידית בכתבת דעה מופתית. ב-21 ביולי 2031 פרץ צעיר אלמוני את החומות של "פרויקט אוסישקין" והצליח להגיע למרחק נגיעה מן האינטרקום. המאבטחים ירו בו למוות. ועדת החקירה בראשות השופט ולדימיר גאיידמק, קבעה שמעתה סביב הפרויקטים בעיר יפטרלו גדודי מג"ב, 24 שעות ביממה, כדי "לשמור על ביטחונם של התושבים, מפני […]
מחר, אולי נבליגה בבלוגים
גל מור מנסה לחזות מה יקרה לבלוגים בעתיד הלא כל כך רחוק בחזרה לבלוגים. אלה לא ימותו אך סביר שישתנו מהותית בשנים הקרובות. כבר היום הבלוג אינו עונה על צרכים של משתמשים מתקדמים. הוא מספק פלטפורמה אחת, בעיקר לכתיבה, בשעה שפעילויות רבות שלנו מתבצעות בשירותים אחרים – בפייסבוק, פליקר, יוטיוב, טוויטר, Last.FM, StumbleUpon ועוד. הבלוג […]
השורד עושה קופה
משה מלצר חולון ממהר למנף את ההצלחה שלו בהישרדות לפרסומת חביבה לחיש גד. ומה הוא מגלם? את עצמו – מלצר גמלוני שלא מרוויח יותר מדי טיפים. האמת, יישר כוח.
המדיום הוא המסר
בעידן מהפכת המידע, כשאנחנו חשופים לאין סוף אינפורמציה. כתיבה מתומצתת, היא שם המשחק. במידה ואתם רוצים שיקראו אתכם עד סוף הרשומה. חשוב שהרשומות יהיו קצרות מספיק, כך שלא תאבדו את הקורא כבר באמצע. אני נתקל לא פעם בתגובות של קוראים, שלא קראו עד הסוף , אלא ריפרפו על הרשומה. (הצרכן, 17/05/2008)
רשימת ה-25: הבלוגים הנבחרים של ''אפלטון'' לשנת 2008
אפלטון פירסם את 25 הבלוגים הנבחרים שלו לשנת 2008. זו השנה השלישית ברציפות שהוא עושה את זה. אני לא בתוכם (לא שציפיתי) אבל שווה להסתכל בכל זאת P-: אפשר למצוא שם כמה בלוגים שכדאי ביותר להוסיך לרשימת המקורות ב RSS. רשימת ה-25: הבלוגים הנבחרים של "אפלטון" לשנת 2008 Blogged with the Flock Browser
חינוך לייאוש
ש' מספרת מדוע היא התייאשה מלהיות מורה לאחר שנתיים בלבד. חזרתי משביתה ארוכה ומתוקשרת, התלמידים הסתכלו לי בעיניים ואני להם, וכולנו ידענו את האמת: השביתה נכשלה, אנחנו נכשלנו כחברה, המדינה הציבה את החינוך שוב במקום האחרון. אם עד השביתה מורים בבית הספר שלי היו תורמים את זמנם מעל ומעבר, הרי שמאז ההסכם, כשמשרד האוצר התחיל […]
סופר מעצבן
פנומן 72 כותב רשומה בגנות ל"ג בעומר, אבל לא שוכח להזכיר לרעה את ה"טועמים" בסופר. אני מוכרח לגלות לכם, שאני לא סובל את אלה שמנסים כל דבר וחייבים לטעום כל דבר, כאילו לא היה מדובר פה באותו אגוז פקאן, קשיו, מנדרינה או אגס – כתמול שלשום. הקדמונים אף הסיקו שזו חוצפה בלתי רגילה לעטוף כל […]
היום שבו גיליתי אותו
אני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול. הלכתי לי ברחוב וחשתי כאילו כל האוויר מחושמל. כלבים התרוצצו ברחובות ללא רצועות וחתולים ניתרו מן הגגות. להקות ציפורים עקבו אחרי לכל כיוון וחלקן אף ירדו לברכני לשלום. הצבים מיהרו בחזרה לבתיהם וממרחק ניתן היה לשמוע אריות שואגים ביראה. הרגשתי שמשהו חדש מתקרב. התקרבתי אל ביתי וראיתי את […]
בגידה
האנשים שהכי האמנת בהםשחשבת שהם חברך הטוביםהתגלו כמפלצות חסרות לבשדואגים רק לעצמם ולמה שהם שווים את אותה הנאיביות שכל כך אהבתכשהאמנת שלב האדם טוב מן היסודמצאת שבורה על רצפת העץשל הצריף ההרוס של הכבוד (נכתב במקור: 29/2/2000)
טירוף
אנשים הם מטורפים. לכל אחד יש שגעון מסויים ברמה מסויימת. העובדה הזאת מאוד עצבנה אותי, אני הרי אדם הגיוני ובתור אדם הגיוני אסור לי לקבל את אי השפיות כמובן מאליו. דיברתי עם סמי, החבר הכי טוב שלי, והגענו למסקנה שחייב להיות מקור מסויים לטירוף ואני הצבתי לי יעד למצוא אותו. עקבתי אחרי האנשים שנראו לי הכי […]
עייפות
את כל המילים שבעולם שמעתי כבר ממזמןאת כל המשחקים שיחקתי עוד כשהייתי קטןאת כל ההזיות חוויתי בלי סמיםובארצות הקור מצאתי רגשות חמים שנים רבות ישנתי, עידנים הייתי ערחלמתי חלומות ריקים על מישהו אחרצללתי אל מעמקים טיפסתי לשחקיםראיתי ילדים בוכים ואנשים צוחקים אני נשמה זקנה בגוף צעירחיים שלמים שלא מכבר יצא לי להכיראת כל הריגושים חוויתי זה מכברותם […]
שלווה
אני שוכב על הקרקע, פני מופנות אל על,עפיפון פוגש ענן שמשייט לו בשמיםהרוח נושבת והעצים מרשרשיםשני ילדים רחוקים, צוחקים, ורוכבים על אופנייםעלה נושר וגולש לו בשקטפוגע בקרקע בקול שלא נשמעמעלי עומד אדם, וקורא מהתנ"ךואמא בוכה… (נכתב במקור: 6/5/2002)
על קצה הצוק
הוא עמד על קצה הצוק וחשב: על בדידות הגוברת כל יום שעוברעל הכאב הכרוך באובדן של חברעל שקיעה של תקווה בים של ייאושעל אמא גרושה ואבא גרושעל הפרחים הקמלים בגן הסגורעל הדף הקרוע בסוף הסיפורעל רבבות הרוגים באלפי מלחמותעל חיים מלאים אהבות מדומות הוא עמד על קצה הצוק והביט אל האור, פלט זעקה ופנה לאחור. (נכתב במקור: 15/05/2002)
ליל נדודים
רוח ערב קרירה הנושבת ברוךוהעץ מרשרש בעליוואותו הנודד תחת טלאי שמיכתומצטמרר עם חיוך על פניו לילה של נדודיםומנוחה ושלווהואוויר, באווירה של חלוםוהשיר המזמר לולאור המדורהוצליליו נישאים עד אור יום מביט הוא באש הבוערת בחוםונוגס הוא בפת חרוכהציפור מזמרת לו את ניגונהבעבור פירורי ארוחה לילה של נדודיםומנוחה ושלווהואוויר, באווירה של חלוםוהשיר המזמר לולאור המדורהוצליליו נישאים עד אור יום ומחר שוב […]
כמה קטן הוא האדם
מול ים של כתום עומד וממתיןוהים מכבה את השמשהיום אשר תם, והחושך מזמיןאל לילה שונה מליל אמשמישיר מבטי אל שמי האינסוףאל אלפי כוכבים זוהריםרגלי השוקעות בחול על החוףמכוסות באלפי גרגריםמאות צרצרים משמיעים ניגונםנשמעים, נסתרים מעיניוגלים מלאים בדמעות יגונםנשטפים אל החוף לפניהרוח נושבת, מעט מצמררתשוחקת סלעים בכוחההירח שולח קרן זוהרתומאיר העולם בברכה (נכתב במקור: 6/4/2002)