אורי צציק

אני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול. הלכתי לי ברחוב וחשתי כאילו כל האוויר מחושמל. כלבים התרוצצו ברחובות ללא רצועות וחתולים ניתרו מן הגגות. להקות ציפורים עקבו אחרי לכל כיוון וחלקן אף ירדו לברכני לשלום. הצבים מיהרו בחזרה לבתיהם וממרחק ניתן היה לשמוע אריות שואגים ביראה. הרגשתי שמשהו חדש מתקרב. התקרבתי אל ביתי וראיתי את […]

המשך קריאה "%s"

האנשים שהכי האמנת בהםשחשבת שהם חברך הטוביםהתגלו כמפלצות חסרות לבשדואגים רק לעצמם ולמה שהם שווים את אותה הנאיביות שכל כך אהבתכשהאמנת שלב האדם טוב מן היסודמצאת שבורה על רצפת העץשל הצריף ההרוס של הכבוד (נכתב במקור: 29/2/2000)

המשך קריאה "%s"

אנשים הם מטורפים. לכל אחד יש שגעון מסויים ברמה מסויימת. העובדה הזאת מאוד עצבנה אותי, אני הרי אדם הגיוני ובתור אדם הגיוני אסור לי לקבל את אי השפיות כמובן מאליו. דיברתי עם סמי, החבר הכי טוב שלי, והגענו למסקנה שחייב להיות מקור מסויים לטירוף ואני הצבתי לי יעד למצוא אותו. עקבתי אחרי האנשים שנראו לי הכי […]

המשך קריאה "%s"

את כל המילים שבעולם שמעתי כבר ממזמןאת כל המשחקים שיחקתי עוד כשהייתי קטןאת כל ההזיות חוויתי בלי סמיםובארצות הקור מצאתי רגשות חמים שנים רבות ישנתי, עידנים הייתי ערחלמתי חלומות ריקים על מישהו אחרצללתי אל מעמקים טיפסתי לשחקיםראיתי ילדים בוכים ואנשים צוחקים אני נשמה זקנה בגוף צעירחיים שלמים שלא מכבר יצא לי להכיראת כל הריגושים חוויתי זה מכברותם […]

המשך קריאה "%s"

אני שוכב על הקרקע, פני מופנות אל על,עפיפון פוגש ענן שמשייט לו בשמיםהרוח נושבת והעצים מרשרשיםשני ילדים רחוקים, צוחקים, ורוכבים על אופנייםעלה נושר וגולש לו בשקטפוגע בקרקע בקול שלא נשמעמעלי עומד אדם, וקורא מהתנ"ךואמא בוכה…  (נכתב במקור: 6/5/2002)

המשך קריאה "%s"

הוא עמד על קצה הצוק וחשב: על בדידות הגוברת כל יום שעוברעל הכאב הכרוך באובדן של חברעל שקיעה של תקווה בים של ייאושעל אמא גרושה ואבא גרושעל הפרחים הקמלים בגן הסגורעל הדף הקרוע בסוף הסיפורעל רבבות הרוגים באלפי מלחמותעל חיים מלאים אהבות מדומות הוא עמד על קצה הצוק והביט אל האור, פלט זעקה ופנה לאחור. (נכתב במקור: 15/05/2002)

המשך קריאה "%s"

רוח ערב קרירה הנושבת ברוךוהעץ מרשרש בעליוואותו הנודד תחת טלאי שמיכתומצטמרר עם חיוך על פניו לילה של נדודיםומנוחה ושלווהואוויר, באווירה של חלוםוהשיר המזמר לולאור המדורהוצליליו נישאים עד אור יום מביט הוא באש הבוערת בחוםונוגס הוא בפת חרוכהציפור מזמרת לו את ניגונהבעבור פירורי ארוחה לילה של נדודיםומנוחה ושלווהואוויר, באווירה של חלוםוהשיר המזמר לולאור המדורהוצליליו נישאים עד אור יום ומחר שוב […]

המשך קריאה "%s"

מול ים של כתום עומד וממתיןוהים מכבה את השמשהיום אשר תם, והחושך מזמיןאל לילה שונה מליל אמשמישיר מבטי אל שמי האינסוףאל אלפי כוכבים זוהריםרגלי השוקעות בחול על החוףמכוסות באלפי גרגריםמאות צרצרים משמיעים ניגונםנשמעים, נסתרים מעיניוגלים מלאים בדמעות יגונםנשטפים אל החוף לפניהרוח נושבת, מעט מצמררתשוחקת סלעים בכוחההירח שולח קרן זוהרתומאיר העולם בברכה (נכתב במקור: 6/4/2002)

המשך קריאה "%s"