מחבר: אורי צציק

עשרת הדיברות, קבוצה של 10 ציוויי מוסר בין אדם לאדם ובין אדם למקום, ליוו אותנו שנים רבות והיוו מעין מצפן לאותם אנשים שאבדה להם דרכם. אך הזמנים השתנו ואותם ציוויים נראים ארכאיים משהו. עם ישראל בכלל ומנהיגיו בפרט הם אלו שאנו נושאים אליהם את עינינו על מנת לדעת נכון ולא נכון, טוב ורע. ישבנו ועדכנו את עשרת הדברות כך שיתאימו למצב הנוכחי. אנחנו מקווים שתמצאו את הציוויים החדשים טובים ונכונים לפחות כמו שהישנים היו.

המשך קריאה "%s"

כשהגב תפוס כל פעולה, ולו הקטנה ביותר, הופכת למשא ומתן מהגהינום. לדוגמה: שוכבים במיטה בתנוחה שלאט לאט הופכת לפחות נוחה ותוהים, האם ההקלה של שינוי התנוחה שווה את הכאב שבדרך? ואם התנוחה החדשה תהיה פחות נוחה? ואולי שם הגב יכאב יותר? והדבר הכי נורא הוא שיודעים שבסופו של דבר זה יקרה ונחליף תנוחה אבל המוח פשוט מסרב לקבל את הדטרמיניסטיות של המצב.

המשך קריאה "%s"

רציתי לכתוב פוסט שמסביר למה למרות הפוסט "אני לא מאמין במאבקים" אני כן מתכוון לצעוד הערב וכן השתתפתי בהפגנות הקודמות. אבל עד שהתיישבתי לכתוב את הפוסט כבר קראתי כל כך הרבה פוסטים מצויינים עד שבמקום לחזור על מה שהם אמרו אני פשוט אצטט ואקשר לכמה נבחרים מהם.

המשך קריאה "%s"

אני לא מאמין במאבקים. לא במאבק הנוכחי על הדיור או על מה שהוא לא מסמל עכשיו ולא במאבקי הפייסבוק למיניהם שצצו כפטריות אחרי הגשם. וזה לא שאני לא רוצה שהם יצליחו, להפך, לא יהיה שמח ממני אם יהיה שינוי ביכולת הלא קיימת שלי לקנות דירה בארץ ישראל. אבל בכל כמה שנים אני רואה את התקשורת/הבלוגספירה/החברה-של-הבת-של-השכן-של-המורה-שלי-מהיסודי מלאת תקווה ומכריזה שהנה הגיע שינוי רק כדי שזה יעלם לו בקול ענות חלושה עד ל"מאבק" הבא.

המשך קריאה "%s"