נגישות או עקשות

לאחרונה נכנס לתוקפו חוק הנגישות לאתרי אינטרנט שבקצרה אומר שכל בעל אתר חייב להתאים אותו לבעלי מוגבלויות בהתאם לדרישות הנגישות שקבע מכון התקנים (לדעתי הדרישה היא לרמה AA שהיא השניה בחומרתה)* . בעלי אתר שלא יעמדו בתקנות שקבע המחוקק, עלולים להיקנס בסכום של עד 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק. לאתרים קיימים ניתן זמן של 3 שנים להתאים את האתר שלהם לתקנות הנגישות.

החוק הזה הוא חוק מטומטם ומה שיקרה בעקבותיו זה שמישהו יהיה הרבה פחות עשיר – או בעלי אתרים שייתבעו וייכנסו למינוס או האינטרנט שיהיה הרבה פחות עשיר בתכנים לאחר שהמון אתרים פשוט ייסגרו. יש כל כך הרבה סיבות שהחוק הזה לא ישים ולא יעיל שקצרה ידי מלכתוב את כולן. הנה העיקריות שבהן:

  • הסיבה הכלכלית
    הדרישות הן לא הגיוניות בעליל בעבור בעלי אתרים קטנים, בלוגרים וכאלה שאין ביכולתם להשקיע את הזמן והכסף על מנת לשנות את מבנה האתר כדי להתאים אותו לבעלי מוגבלות. חלק מהדרישות כמו "שליטה על האתר אך ורק באמצעות המקלדת" או "עיצוב ברור וקריא" שהייתי שמח אם כל בעל אתר היה מאמץ בלי קשר לחוק, ידרשו מאותם בעלי אתרים הוצאה לא קטנה על קניית תבנית תקינה במקרה הטוב או שכירת מעצב במקרה היקר יותר. שלא לדבר על שכירת מפתח שידע להטמיע את התבנית/עיצוב.
    כך שהחוק הזה בעצם אומר לבעלי האתרים יש לכם 3 אפשרויות – הראשונה היא לא לעשות כלום ולשלם 50,000 ש"ח, השניה היא לשלם כמה אלפי שקלים עבור מעצב ומפתח, והשלישית היא לסגור את האתר ולהסיר אותו מהרשת**.
  • הסיבה האתית
    חלק גדול מאוד מהאופי של האינטרנט הוא החופש. החופש של כל אחד להתנהל, לכתוב ולגם לבנות או לעצב אתרים כראות עיניו. ברגע שנתחיל להגביל אנשים בחקיקה לגבי איך האתר שלהם אמור להראות ולהתנהג, נאבד את אותה הרוח שהופכת את האינטרנט למה שהוא. זה כמו לבוא לצייר אומן ולהגיד לו שהציור שלו יפה מאוד אבל בין התכלת של השמיים והכחול של הים אין מספיק קונטרסט וצריך לשנות אותם. זה כמו להכריח שף במסעדה לשנות את המנה שלו כי הריח של המרכיבים שבה לא מספיק בולט בשביל שתתרנים יוכלו להנות. זה כמו שלהכריח כל סופר להוציא את הספר שלו גם בגירסת ברייל.
    בדיוק כפי שלא מחייבים אף בעל עסק פרטי שתהיה למשרדים שלו גישה מיוחדת לנכים כך לא צריך לחייב אף בעל אתר פרטי לשנות את העיצוב/הממשק שלו כך שיתאים לבעלי מוגבלויות. יש הגיון רב בלדרוש מאתרים ציבוריים כמו אתרי הממשלה שיהיו תואמים לדרישות הנגישות הנ"ל, אבל לא מאתרים פרטיים.
  • הסיבה הטכנולוגית
    הטכנולוגיות בבניית אתרים מתפתחות ללא הפסקה ורובן, לפחות בתחילת הדרך, לא מכילות אפשרויות הנגשה. אחת הבקשות שאני מקבל לאחרונה כבונה אתרים, היא ליצור אתרי פרלקס – אתרים ארוכים של עמוד אחד שנגללים מטה עם אנימציות שונות. אתרים כאלה לא נגישים לאנשים עם מוגבלויות מוטוריות. גם אתרים בעלי עיצוב צבעוני ומיוחד לא יהיה נגישים במקרים רבים לעיוורי צבעים או עיוורים בכלל.
    בגזרת ה-HTML5 שזה אחד התחומים החמים ביותר בבניית אתרים, פקודות כמו VIDEO ו AUDIO שמחליפות את נגני הפלאש הבעייתיים לא מותאמים לעיוורים וכבדי שמיעה.
    "בזכות" החוק החדש אנחנו נישאר מאחור בכל מה שקשור לטכנולוגיה ולטרנדים עיצוביים.
  • אתרי רפאים
    האינטרנט מלא באתרים רפאים. אתרים שנבנו מתישהו, פעם, לפני שנים רבות, בגלקסיה רחוקה. האתרים הנ"ל לא מתוחזקים והבעלים של הדומיין רק משלם עבורו סכום זעום מדי שנתיים כדי שהתוכן שלהם יישאר ברשת ולא יעלם אל תהומות הנשיה. האינטרנט משגשג על האתרים האלה. מהם בנוי הזנב הארוך והם הסיבה שאפשר למצוא ברשת כמעט כל דבר.
    אני כבר רואה איך מרגע שהחוק יתחיל להיאכף בעוד כ 3 שנים, עורכי דין שמחפשים כסף קל ישלחו מכתבי איום לאותם בעלי אתרים עם דרישה להנגיש את האתר או לשלם 50,000 או להגיע איתם ל"פשרה" שהם לא יתבעו אותם בעבור כמה אלפים בודדים. רוב בעלי אתרי הרפאים יעדיפו לסגור את האתרים שלהם מאשר לשלם וכולנו רק נפסיד מזה.
  • תוכן גולשים
    אתרים גדולים אולי יוכלו להשקיע את הכסף והזמן הדרושים בלהפוך את האתר שלהם לנגיש. אבל בכל הנוגע לחלק של תוכן הגולשים באותם אתרים (פורומים, בלוגים, תמונות וכו') ההנגשה הזאת תהיה מעין לעג לרש. אם נסתכל על המקרה הפשוט ביותר – הטקסט החליפי לתמונות שעולות. מאחר והגולשים הם אלו שמעלים את התמונות, רוב הסיכויים שהם לא ימלאו טקסט חליפי ואז לאתרים יש שתי אפשרויות – האחת לחייב את הגולשים למלא תיאור ובכך אולי לאבל חלק מהגולשים שירגישו שתהליך ההעלאה מכביד עליהם (במיוחד במקרים על העלאת אלבומים שלמים), והשניה היא למלא את שדה הטקסט האלטרנטיבי בתוכן אוטומטי כמו שם קובץ התמונה.
    ובמה הועלנו במקרה הזה? מה יעזור לעיוור שהדפדפן שלו יידע אותו שמופיעה על המסך תמונה שהתיאור שלה הוא "dcs000001" או שמופיע אלבום שלכל התמונות בו מופיע אותו תיאור כמו "טיול עם הכלב".

אז למה עושים את זה? למה החוק הזה טוב?
אני אדון את יוצרי החוק לכף זכות ואאמין שהם באמת ובתמים רוצים לעזור לבעלי מוגבלויות. אבל הדרך לגהנום רצופה בכוונות טובות והפגיעה בחופש של בעלי האתרים הפרטיים בעקבות החוק תהיה גדולה יותר ונוראית יותר. צריך לשנות את לשון החוק כך שיהיה ברור שרק אתרים ממשלתיים או ציבוריים יחויבו לעמוד בתנאי ההנגשה. אולי אפשר יהיה לכלול בו גם המלצה שאתרים פרטיים יעמדו גם הם בדרישות ההנגשה אבל בשום מצב אסור להפוך את זה לחובה.


*. לא הצלחתי למצוא בשום מקום את רשימת הדרישות המלאה והמפורטת. הכי הרבה שהצלחתי למצוא ברשת זו את הרשימה המקוצרת הזאת ולכן אני אתייחס אליה כרפרנס. בהחלט סביר שהיכנשהו מסתתרת הרשימה המלאה והמפורטת של הדרישות, אבל כל עוד היא לא נמצאת בצורה "נגישה" עבורי, היא גם לא נגישה בעבור שאר בעלי האתרים והאירוניה מדברת כאן בעד עצמה

**. גם על זה מרבית בעלי האתרים יצטרכו לשלם כסף למפתח כי הם עצמם לא יודעים איך להסיר אתר מהרשת

מחשבות של 13 על “נגישות או עקשות

  1. בוקר טוב אורי

    לא מדובר רק בבעלי מוגבלויות, שנים ששוחחתי אתך ובקשתי להגדיל את האותיות כי כתוצאה צ=מהפגיעה המרכזית חל שינו ביכולת הקריאה שלי ולא רק שלי אלא של ילדים, נוער, הגיל השלישי והשורה ארוכה.
    מי שרואה טוב מאושר. מי שלא יכול לקרוא באינטרנט עצוב.
    רק מי שנמצא שם יכול להבין. תאר לך חס וחלילה שאחד מבני משפחתך, כך ביום בהיר אבד את יכולת הקריאה הרגילה?
    היכן למצוא מידע . באתר האינטרנט הישראלי. http://www.isoc.org.il/
    באתר נגיש
    http://www.nagish.org.il/
    ובאתר נגישות ישראל.
    http://www.aisrael.org/?CategoryID=2764&ArticleID=40720

    פנה לגילה גרטלר מאיגוד האינטרנט הישראלי היא תסייע לך
    מסור לה שאני הפנתי אותך. אם זכור לי נכון נפגשתם בעבר.
    שבוע טוב ובהצלחה
    אתי
    האתר שלנו
    http://xn——–hxgfa7adcbaankkfoegecc6bep5bdo5egc0bzz.com/

    1. היי אתי,
      אני לא הבעתי כאן דעה לגבי אם צריך להנגיש אתרים או לא, רק לגבי העובדה שזו לא צריכה להיות חקיקה. אני בעד שבעלי אתרים ינגישו את האתרים שלהם אבל זו צריכה להיות המלצה ולא חוק.
      בסופו של דבר זה מסתכם בטענה שאם אני כן רוצה ליצור לעצמי אתר שבו כתוב משהו בירוק כהה על רקע כחול כהה סתם כי אני אוהב איך שזה נראה, לא צריכה להיות לאף אחד הזכות לתבוע אותי על 50,000 ש"ח בעבור זה. גם לא על שקל.

      1. אין לי בעיה אישית עם בעלי בלוגים שזה רצונם. בלוג אישי הוא בלוג אישי. ואני לא רואה את הקישורים שלך כי הם בצבע שנבלע.
        לפי מה שאני מבינה הכוונה לאתרים בעיקר ציבוריים ולא לפרט.
        תודה להתייחסותך ואשמח אם תכהה את הצבע של הקישורים כי הוא נבלע בלבן.
        שבוע נפלא
        אתי

        1. הבעיה היא שהחוק כלשונו לא מבחין בין אתרים ציבוריים לפרטיים. למען האמת יש שם התייחסות ספציפית לאתרים פרטיים ומובהר שם שגם עליהם מדובר בקנס של 50,000 ש"ח למרות שיש איזושהי הקלה מבחינת התנאים שעליהם לעמוד בהם (הם צריכים לעמוד ברמה AA אבל אם הם יעמדו רק ברמה A, יסלחו להם).
          אני מסכים איתך שאתרים ציבוריים צריכים להיות נגישים. הבעיה שלי היא עם הדרישה מהאתרים הפרטיים.

          1. לגבי בלוגים, דעתי שכל אחד יעשה כרצונו. מציעה שתתארגנו ותפנו לגילה גרטלר מאיגוד האינטרנט הישראלי כדי שיתנו את הדעת שלאדם פרטי שמעלה תוכן מותר לנהוג כרצונו. בגדול חושבת שוורדפרס לדוגמא כן תנגיש את הבלוגים שלה לכולם. זה רק יעלה את כמות הגולשים ולא הפוך.
            בלוגים עצמאיים, זכותם לפעול כרצונם. לדעתי הלכו רחוק מידי.
            שבוע טוב.

          2. הכתובת לתקנות:
            http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/C7E71A32-8001-4629-BBCF-1FB43D57519E/40855/7242.pdf
            עמוד 19

            לשון התקנה אומרת:
            35 א
            "חייב בביצוע התאמות נגישות המספק שירות ציבורי או מידע על אודות שירות ציבורי באמצעות האינטרנט לכלל הציבור, לרבות מסמכים, דפים, יישומים וכל מידע אחר המועבר באמצעות האינטרנט יספק התאמות נגישות לשירות או למידע על אודות השירות שהוא מספק, לפי התקן הישראלי הנוהג ביום התחילה…."

            מדובר לכאורה רק על "המספק שירות ציבורי או מידע על אודות שירות ציבורי ".
            אז מה זה בדיוק שירות ציבורי ?
            האם הגלריה של "פופו" הכלבלב היא שירות ציבורי ?
            אולי אנחנו סתם נכנסים לפאניקה.

          3. ברנר, שירות ציבורי מוגדר בחוק כ: שירות בריאות, בידור, שירות חינוך, השכלה או פנאי, שירות רווחה, ספורט, תיירות, אוטובוסים, רכבות, תובלה אווירית, אניות, מוניות והשכרת רכב או כל שירות תחבורה, תרבות, הארחה, מסחר, דת, אנרגיה, בזק, בנקאות, אשראי, ביטוח, פנסיה או כל שירות פיננסי.
            זו רשימה ענקית שאם רוצים אפשר להחיל אותה כמעט על כל אתר. יש לי בלוג של ביקורות טלוויזיה שבכיף אפשר להתייחס אליו כשירות בידור.
            פתחת אתר אישורי הגעה לברמצווה ושמת מפה? ברכותי – אתה חשוף לתביעה.
            יש לך אתר משחקי פלאש אונליין? תנסה להגיש אותו. לא הצלחת? צפה פגיעה.

            סביר להניח שרוב התביעות האלה יבוטלו ע"י שופט כקנטרניות אבל הטרחה של ללכת למשפט על זה יכולה להרתיע כל בעל אתר. זאת ועוד, בטוח יהיו עו"ד שיאיימו בתביעה מתוך מטרה לשכנע את הנתבעים להגיע להסדר תשלום מופחת מאחורי הקלעים בלי בכלל שזה יגיע למשפט. יש לא מעט מקרים כאלה גם היום אז לתת להם עוד תחמושת?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *