במקום העבודה שלי אנחנו נוהגים לשלוח, אחת לזמן מה, אימייל עם הצעות שונות לכל גולשינו. כשיצא חוק הספאם החדש שמחייב להוסיף אפשרות להסרה מרשימת התפוצה, חלק מהאנשים בעבודה לא היו מודעים לכך. התוצאה היתה שיום לפני שהיה אמור להישלח אימייל, לא היתה בנמצא שום אפשרות להסרה מרשימת התפוצה. כשנתקלתי בבעיה מיהרתי לדווח אבל האימייל היה חייב לצאת בדד-ליין ולא היה זמן ליצור מערכת אוטומטית. בצר לי פתחנו כתובת אימייל ספציפית ובתחתית האימייל הזמנו את מי שרוצה להסיר את עצמו מרשימת התפוצה לשלוח אליה אימייל ריק. האימייל כמובן הגיעו לתיבה האישית שלי.
ביום הראשון הגיעו עשרות אלפי מיילים. ביום השני עוד עשרות אלפים. וכך מצאתי את עצמי בסוף השבוע עם כמעט מאה אלף אימיילים שצריך להסיר מרשימת התפוצה. אל דאגה, לא עשיתי את הכל ידנית. פיתחנו מערכת שסורקת את התיבה ומסירה את הכתובות באופן אוטומטי ובמיילים הבאים כבר שמנו לינק להסרה מרשימת התפוצה.
עברו כמה חודשים מאז ועדיין אני מקבל מדי פעם פניות לגיטימיות לתיבה הזאת להסרה מרשימת התפוצה. את אלו אני כבר מעדכן ידנית כי אין טעם להפעיל את המערכת של סריקת התיבה בשביל פניה או שתיים בחודש. אבל הופתעתי לגלות בתיבה הזאת המון אימיילים מסוג אחר – ספאם. ולא מדובר על ספאם של חברות שונות – אלא על ספאם גולשים.
מסתבר שחלק גדול מאותם אנשים ששלחו לתיבה אימייל, הוסיפו אותה אוטומטית לרשימות התפוצה שלהם. מדי יום מתקבלים בתיבה הזאת לא מעט אימיילים עם רשימות כמו "10 דרכים להגיד לגבר שלך שאת אוהבת אותו". אימיילים עם בקשות חברות ברשתות חברתיות כמו פייסבוק, לינקדאין, נט-לוג ועוד. אימיילים עם מכתבי שרשרת להצלת גלעד שליט, או כאלה שאם אני לא אעביר אותם לעוד 50 איש היום יקרה לי משהו ממש ממש רע (כנראה שאני אקבל עוד אימיילים של ספאם). ועוד אימיילים שונים שבינם ובין המטרה המקורית של התיבה אין כלום.
מקרים כאלה גורמים לי לתהות, האם אנשים חושבים שספאם זה רק אימיילים שמנסים למכור לך משהו? רק אימיילים מחברות גדולות? ועד כמה צבועים אנשים שדורשים לא להיכלל ברשימת תפוצה של חברה אבל מכינים לעצמם רשימת תפוצה פרטית ללא לינק הסרה. אולי מלבד החוק, שחל על חברות או על אנשים שמנסים למכור מוצרים, צריך לחנך אנשים שגם השטויות שהם שולחים מטנפים את תיבת האימייל באותה מידה.
אף פעם לא חשבתי על זה….צודק….מזל שאין לי רשימת תפוצה…אני לא ספאמר….
כנ"ל לגבי. לא שולח כלום לאנשים שלא ביקשו (לפחות משתדל שלא) ולעולם לא משתמש באתרי רשתות חברתיות לבקש חברות באימייל מכל האימיילים ששמורים ב GMAIL שלי.
זה לא קצת מצחיק שמי שעסק במשלוח מיילים עם הצעות שונות לגולשיך, סובל עכשיו מספאם?
אני דווקא חושב שזה נקמה מתוקה מצד מי שלא היה מעוניין להמשיך לקבל מכם ספאם. יש אגב, תוכנות שאוטומטית דגות כתובות מייל מתוך מיילים של ספאם, ורושמות אותן לרשימות תפוצה של ספאם.
לא הייתי מגדיר סובל. זה אפילו קצת משעשע אותי. אני בודק את התיבה פעם ביום ותוך דקה מסנן ממנה את ההודעות הרלוונטיות. אם זו נקמה (ואני לא חושב שזה מתוכנן כמשהו כזה) אז היא מאוד לא אפקטיבית. זה אפילו נתן לי רעיון לפוסט אחרי תקופת יובש קצרה.
אתה רוצה להגיד לי שלפני חוק הספאם, שלחתם מכתבים לעשרות אלפי אנשים – שמסתבר לא רצו בכלל לקבל ממכם מיילים – ולא נתתם שם אפילו אפשרות לגולש להסיר את עצמו מרשימת התפוצה??
היית צריך חוק בשביל זה??
התשובה הכללית היא – כן. זה מה שעשינו וזה לא היה נכון משום בחינה שהיא.
התשובה היותר מלאה היא שהיתה אפשרות לכל אחד להסיר את עצמו מרשימת התפוצה ע"י סימון צ'ק בוקס במקום המיועד לכך באתר, אבל זה לא הופיע שחור על גבי לבן בכל אימייל שיצא.
נכון שזה לחלוטין לא אופטימלי וזה לא נותן מענה לרוב האנשים שמקבלים אימיילים, אבל זה היה קיים.
ולסיום השאלה "היית צריך חוק בשביל זה?" לטעמי היא לא הוגנת ולא רק בגלל שאני לא בין מקבלי ההחלטות האסטרטגיות בחברה. האימיילים הללו, ברוב המקרים, לא היות הצעות מכירה אלא יידוע על הטבות שונות שהגיעו לגולשים. ההגדרה של זה כספאם (במיוחד בקצב האיטי בו נשלחו האימיילים האלה) היא שנויה במחלוקת גם היום ובאותו זמן היא גם לא היתה big issue כמו שהיא היום.