אחת לזמן מה אני שם לב שאני לא נוכח. הכוונה היא שאני כן נמצא במקום, כן עושה את הפעולות שאני אמור לעשות וכן מגיב כמו שצריך, אבל אני לא נמצא שם כל כולי. כשאני הולך ברחוב למשל, אני רוב הזמן שקוע במחשבות על העבודה או על תכנונים או על תוכנית טלוויזיה שעניינה אותי והרחוב שחולף על פני הוא מעין תמונת רקע שאני לא באמת שם לב אליה. במצב כזה אני אמנם לא אתקע בחפצים כי המוח שלי כן מעבד חלקית את התמונה שמתקבלת, אבל אני גם לא אשים לב אליהם.
היום כשהלכתי לבדי ברחוב והרצתי (משום מה) במוחי את הסצינה האחרונה מהפרק האחרון של צ'אק, משהו הסיח את תשומת הלב שלי ופתאום הייתי נוכח לגמרי בסיטואציה. פתאום העולם הפך להיות תלת מימדי ולא סתם סרט רץ. החלטתי לראות אם אני יכול להישאר במצב הזה ואת כל הדרך לביתי עשיתי כשאני באופן חוזר ונשנה מכריח את המוח שלי לא לנדוד למחשבות. התחושה היתה מדהימה, לאורך כל הדרך הבחנתי בדברים שאני בד"כ מתעלם מהם. אתם לא תאמינו כמה יופי יכול להיות בשורה של מכוניות חונות, בפרווה של כלב או בפנס רחוב שהזווית שלו לא ממש ישרה.
תנסו את זה פעם, תעמדו ותשתדלו להבחין בכוח בתלת מימדיות של העולם. תנסו לראות את העומק שבין החפצים השונים, לא סתם לדעת שאחד יותר רחוק מהשני, אלא ממש להבחין בעומק. ואז תנסו ללכת ולראות איך החפצים זזים בקצב שונה יחסית אליכם. אני יודע שזה נשמע ברור מאליו אבל כל כך התרגלנו לזה שאנחנו כבר לא באמת רואים את זה. ברגע שכן רואים את זה אפשר למצוא יופי כמעט בכל פינת רחוב, להנות מהזויות שבין הקירות ומהמיקום המושלם של הגראפיטי שעל הקיר ביחס לפח האשפה שבפינה או להתענג על הצורה הכמעט סימטרית שיצר דלי צבע שנשפך פעם על המדרכה.
כל כך התרגלנו לעולם עד שאנחנו כבר מקבלים אותו כמובן מאליו ומחפשים ריגושים שאנחנו המצאנו. אם ננסה להיות נוכחים, נוכל להנות ממה שהעולם מציע ולהתרגש כל פעם מחדש.
***
את הפוסט הזה כתבתי לפני שנה ומשום מה לא פרסמתי אותו, כנראה שזה בגלל שהרגשתי שהוא לא העביר עד הסוף את התחושה. מדי פעם אני עדיין מנסה להיות נוכח כמו שמתואר בפוסט ולפעמים אני מגיע לאותה תחושה, אבל כשכתבתי אותו הייתי ממש בתוך החוויה אז תסלחו לי על ההתלהבות המוגזמת. החלטתי לא לשנות את הטקסט שכתבתי אז כי אני לא באמת אצליח להעביר את ההנאה בצורה טובה יותר. אני עדיין חושב שזה מגניב מדי פעם להכריח את עצמך להבחין בכל מה שמסביבך, אבל מאוד קשה לשמור על מצב כזה לאורך זמן. תנסו את זה, אני מקווה שלא תתאכזבו.
ובלי קשר, שוב החלפתי עיצוב (אני לא בנוי להתחייבות) והפעם השתמשתי בתבנית מוכנה שמאוד אהבתי מבית woothemes. מה אתם אומרים?
להמלצה החשובה שלך קוראים MINDFULNESS' מלא שימת הלב, בה ניתן למצות את הרגע, את ההווה.דרך חיים מאד מומלצת לנפש.
לא סתם המילה חוויה (המכילה את המילה "חי" )מזכירה את המילה הוויה הקשורה לאותה תשומת לב למה שקורה בהווה.
ברגע הרף העין הקיים אחרי העבר שנגמר ,תוך מיצוי אופטימאלי של חווית החיים הקיימת וללא בזבוז אנרגיות על חרדות ודאגות העתיד , אליו כדאי יהיה להתפנות במלא החושים ותשומת הלב כשיהפוך הוא להווה הקיים.
דר' כהן רבקה
פסיכיאטרית מומחית