והפעם באופן לא רגיל, שתי המלצות בפוסט אחד
טל גלילי בסה"כ ניסה להוסיף ערך בוויקיפדיה כטובה לאחיו ונקלע למסכת של דיונים, מחיקות ושינויים.
התקשתי להאמין שהערך נמחק (זה היה כ- 2 דקות לאחר שהערך נוצר), אז פניתי לראות את ההיסטוריה של העמוד. ראיתי שבחור בשם וינברג החליט למחוק את הערך בטענה של הפרת זכויות יוצרים. חזרתי לעמוד השיחה וראיתי שוינברג אכן כתב שהוא מחק את הערך בגלל הפרת זכויות יוצרים. לזה הייתי מוכן – וכתבתי לו שהערך מותר להעתקה (ושיסתכל בתחתית עמוד האודות, שם היה הצהרה ברורה שלתוכן העמוד יש את זכויות היוצרים הדרושות להעתקה לויקיפדיה). המענה שקיבלתי אמר: "עדיין צריך לעשות שתי פעולות: לערוך את הדף כי מה שמתאים כפרסום באתר של עמותה לא מתאים לאנציקלופדיה והחשוב יותר להבהיר מדוע העמותה חשובה ומה עשתה עד היום שיצדיק כתיבת ערך עליה".
עניתי שאני אמשיך את דיון החשיבות בתחתית העמוד, ושלגבי עריכת הדף – אשמח לקבל ממנו הערות על הדף עצמו או הפניות לערכים מוצלחים דומים על ארגון או עמותה. מרגע זה ואילך, וינברג לא כתב או ענה יותר בשום צורה.
קישור לפוסט: על טיפשותו (החברתית) של ההמון (או – תלאותי ביצירת ערך חדש בוויקיפדיה העברית)/
—
מורן לביא התעוררה יום אחד לגלות שחשבון הפייסבוק שלה נמחק ללא כל סיבה. כל ניסיון לקבל תשובה עלה בתוהו.
תדמיינו שיום אחד אתם קמים בבוקר ומגלים שכל אנשי הקשר (גם אלה מהיסודי, תיכון ואפילו מהגן) נמחקו לכם, תדמיינו שהתמונות ששמרתם במהלך חייכם (מהטיול האחרון, תמונה טובה שתפסתם בנייד, תמונה של התינוק שלכם מחייך) נמחקו כליל, תדמיינו שהבלוג בו שיתפתם את החברים שלכם במחשבות שלכם וגם את החברים של החברים שלכם- נמחק,על כל תגובותיו. תנסו לדמיין שהכל היה מסודר באלבום יפה שערכתם וקישטתם (כמו פעם), הדבקתם כל תמונה ומתחתיה כתבתם הערה והכל בסדר כרונולוגי כדי שתוכלו בעתיד להציץ ולחייך.
עכשיו תנסו לדמיין שמישהו ללא פרצוף מוחק לכם הכל ואומר לכם "אין מה לעשות"… תתחילו מחדש.
אבל אתם ממש רוצים עוד פעם אחת לקרוא את התגובה שאהבתם על הפוסט שכתבתם אי שם ב-2007 ופתאום ממש בא לכם להציץ שוב בתמונה שהעלתם מהנייד שטיילתם בברצלונה. אבל אתם לא יכולים, כי האיש בלי הפרצוף גנב לכם הכל והוא גם לא מתכוון להחזיר.
קישור לפוסט: דויד מול גוליית
תודה על הלינק 🙂
כשמגיע אז מגיע 🙂 . מקווה שהסאגה הזאת תיגמר כבר והערך יישאר.
תודה רבה על הלינק. השורה התחתונה היא לא המקרה האישי שלי, כי זה קורה כל יום לאלפי אנשים בעולם- השורה התחתונה היא שביום אחד מוחקים לך חיים אישיים ועסקיים בלי שום יכולת לשמור לעצמך את מה שהיה שלך בפעם האחרונה
מכיר את זה יותר מדי טוב. אצלי זה קרה בעבר בישראבלוג עם הבלוג של הטיול בהודו. זה היה קצת באשמתי, כי לא עדכנתי את הבלוג מאז הטיול וכשנזכרתי בו התברר שהוא נמחק (הם בטח יידעו אותי באימייל, אבל זו היתה תיבת הוטמייל ישנה שמזמן אבדה לי).התחושה של אובדן היומן של הטיול בהחלט היתה קשה.