לא בדקתי אחרי כמה אנשים אני עוקב בטוויטר אבל אני מניח שמדובר בכמה מאות אנשים. אם אני נתקל בציוץ מעניין של מישהו אני בד"כ בודק עוד כמה ציוצים אחורה בפרופיל שלו ואם זה מוצא חן בעיני הוא מתווסף לרשימה שלי בלי לחשוב פעמיים. מאחר ועד היום היו רק שני אנשים שהוסרו מהרשימה עקב DM-ים רבים ומיותרים, היא רק גדלה וגדלה כל הזמן. האם זה אומר שאני קורא את כל הציוצים של האנשים שאני עוקב אחריהם? בוודאי שלא.
גל מור טוען שאין כל בעיה בלעקוב אחר כמות גדולה של אנשים
"איכות ולא כמות" זה מוטו יפה, אך לא עומד במבחן המציאות משום שבדרך זו תפספסו את מרב העדכונים האיכותיים. אין כל סיבה להאמין כי המקורות המעטים שבהם תסתפקו יספקו לכם את כל החדשות הרלוונטיות.
הנה שתי הנחות יסוד לצורך הדיון:
1. אין צורך לעקוב אחר כל מה שמתפרסם, לא ברסס, לא בטוויטר.
2. דגים מהזרם ולא קוראים קריאה רציפה. כל ניסיון ל"בלוע" את כל שטף המידע שזורם מהרשת יסתכם בכישלון ותסכול.[…]
אם תפתחו את הברז הזה עד הסוף, הזרם שיגיע אליכם יהיה חזק. אם תסגרו אותו, תקבלו זרזיפים. בין חשש לפספס חדשות משום שאתה לא עוקב אחר מספיק אנשים ומקורות לבין החשש מתסמונת של "מרוב עצים לא רואים את היער", הראשונה מטרידה (אותי) יותר.
יובל דרור לעומתו מאמין בגישה של לעקוב אחרי מספר מועט של מצייצים. הוא מגיב:
הטענה של גל לפיה "כאשר אתם עוקבים אחר יותר אנשים, הסיכוי כי כאשר תתחברו ברגע נתון "תעלו" על שיחה מעניינת יגדל" שגויה סטטיסטית. ככל שתעקבו אחרי יותר אנשים כך תחשפו את עצמכם ליותר מלל סתום, אווילי, מעיק וחסר ערך מסוג כלשהו. ככל שתעקבו אחר יותר אנשים כך תקשו על עצמכם לדוג מתוך המלל האינסופי את אותם שמונה וקצת אחוזים של מלל שיש בו איזשהו ערך.
אני עוקב אחר 24 אנשים. לפעמים אני רוצה לעקוב אחר יותר אבל אז אני מבין שאם אעקוב אחר יותר בעצם לא אעקוב אחר אף אחד כי פשוט אי אפשר להתמודד עם מפלי הטקסט האינסופיים. ישנם אנשים שהתחלתי לעקוב אחריהם ולאחר מכן הסרתי אותם פשוט מכיוון שהם עדכנו את הטוויטר שלהם ללא הפסקה. זה מעיק בצורה יוצאת דופן.
ברמה הפילוסופית אני חושב שאחד הנזקים הגדולים (אם כי העקיפים) של עידן הווב 2.0 הוא שבעידן הזה כולם מדברים על "שיחה". בלוג הוא שיחה. טוויטר הוא שיחה. הקשר בין מותג לצרכן הוא קשר שמבוסס על שיחה. הבעיה עם המונח "שיחה" היא שמעטים מוכנים לומר בפה מלא את מה שרבים חושבים עמוק בלב: ישנן שיחות משעממות!
האמת היא ששניהם צודקים, אבל אין שום סיבה שלא נוכל לבצע את שתי השיטות גם יחד. אני עצמי משתמש בתוכנת seesmic desktop על מנת לעקוב אחר עדכוני הטוויטר שלי. בתוכנה מוצגים לי מספר טורים שונים. בראשון מביניהם מוצגים לי כל עדכוני הטוויטר מכל האנשים שאני עוקב אחריהם ללא סינון כלל. בשני מוצגים לי עדכונים של כ 5 צייצנים נבחרים שאת העדכונים שלהם אינני רוצה לפספס. בשלישי מוצג לי חיפוש כללי בטוויטר אחר מילת מפתח כלשהי.
בצורה זו אני יכול להנות מכל העולמות. גם לדוג מדי פעם שיחות מעניינות מהזרם הכללי ואולי להכיר צייצנים חדשים. גם לעקוב בצורה רצינית יותר אחר האנשים שאני יודע שמעניינים אותי וגם לאתר ציוצים העוסקים בנושאים שונים מכל רחבי הטוויטר.
רשומה מצויינת ותודה על התוכנה seesmic desktop, רק לא ברור לי איך בוחרים את המצייצים הנבחרים בטוויטר ואיך את המעדכנים הנבחרים בפלוץ בוק.
יש לך אפשרות ליצור userlists. צרי אחת ולאחר מכן הוסיפי לה את משתמשי הטוויטר הרצויים.
אני בדיעה של יובל דרור , ואם יש שיחות משעממות ברשת, אז מסננים אותם.
כמו בחיים וכמו ברשת. אלו הדברים שהתחלתי ללמוד רק השנה…