ווי ווי, כמה אנשים מתעצבנים על הפרסומת של סלקום עם החיילים והחומה והצד השני שלא נראה לעין והאמירה הפוליטית/אידיאולוגית שהפרסומת הזאת מבטאת, וההתעלמות מהסבל של הצד השני שהוא בעצם לא צד שני אלא אנחנו, והטענה שלהם (כלומר: לנו) חשוב רק כיף בחיים. ובכלל הפרסומת הזאת היא פאשיסטית, גזענית וגועלית!
הרי ברור לכולנו שהפרסומת הזאת היא לא סתם פרסומת, זו אמירה בעלת משמעות עמוקה על החיים שלנו. הפרסומת הזאת היא זו שתקבע אם מי שנמצא בצד השני שלה סובל או שמח מהחיים שלו. ידוע שפרסומות בטלוויזיה אמורות לשמש מראה אמיתית לחיים שלנו ואסור להן לעוות אותן ואפילו קצת. גם ידוע שהפלסטינים לא משחקים בכלל, הם רק יושבים כל היום בצד השני של החומה ובוכים על מר גורלם. כדורגל? זה לישראלים בלבד.
זה ממש נורא לראות את הפרסומת הזאת אומרת שכל מה שאנחנו רוצים זה שיהיה כיף. כי אנחנו לא, ברור שלא. מי בכלל רוצה כיף? אנחנו לא ובטח לא הם (כלומר: אנחנו). כולנו מעדיפים לשקוע בשגרה יומיומית שוחקת, כואבת ומלאה במרה שחורה. אנחנו מעדיפים לדוש שוב ושוב בכמה שהארץ הזאת מגעילה אלינו ואליהם (כלומר: אלינו ואלינו) ולכעוס על העולם בלי רגע דל של נחת. כיף? זה בשביל אנשים חסרי אידיאולוגיה.
הרי ברור שלא יכול לקרות מה רואים בפרסומת. מי יאמין שבצד השני של החומה יכול להיות מישהו שיתלהב מהרעיון לשחק כדורגל עם אנשים בלתי נראים? מי יאמין שבצד שלנו יש אנשים שאוהבים לשחק? שנמאס להם מלנסוע הלוך ושוב באותו מסלול מתיש? שלרגע אחד בין פטרול לפטרול אפשר למצוא זמן להנות? שכאשר נקרית ההזדמנות בפניו של אדם לשבור שגרה הוא ינצל אותה? אין סיכוי – דברים כאלה לא קורים בחיים, ופרסומת (כבר אמרנו) חייבת להיות מציאותית ולשקף את מה שקורה.
האידיאולוגיה שהפרסומת הזאת דוגלת בה פשוט מרתיחה! הרי ברור שהיא אומרת שהחומה זה דבר טוב… או רע. ושכל מי שבצד השני הוא חסר אישיות/רגשות/פנים… אבל אוהב לשחק. ושהחיים שמעבר לחומה הם יופי טופי אחלה בחלה כל הזמן… למרות שהפרסומת מציגה 5 דק' בלבד. ושאנשים אוהבים כיף… וזהו.
אין ספק, צריך להוריד את הפרסומת הזאת מהאוויר לאלתר. אולי אפשר לשים במקומה עוד איזה פרסומת עם דוגמנית חצי ערומה שתסביר לנו שסלולארי זה כיף. לפחות חומה לא תהיה שם.
היי.
אני מהמתעצבנים 🙂
מה שאתה אומר מפספס לגמרי את הנקודה. אני לא אומר שום דבר ממה שטענת.
אני חושב שלשדר את הסרטון הזה בטלויזיה זה מחריד. כמו שאני לא רואה טעם בפרסומות שמשתמשות בסבל העם הכורדי, הטיבטי כהלצה כרעיון מגניב.
שיבחרו נושא אחר לעשות ממנו צחוק.
כמי שביקר שם, וראה את הקיום תחת החומה הזו, אני רואה חוסר טעם מעליב בפרסומת.
זה הכל.
וחוצמזה, לא עדיף דוגמנית? 🙂
ראשית אתה לא בהכרח אמרת את הדברים האלה, הרבה אחרים כן אמרו.
שנית, אני לא חושב שיש כאן הלצה או נסיון לעשות צחוק מהמצב. אני חושב שיש כאן נסיון (אולי לא מוצלח במיוחד, אבל לא כזה שאמור להעליב) להראות שלמרות החומה, יש בסיס משותף לשני הצדדים.
שלישית בהחלט היה עדיף דוגמנית.
אין לי עדיין דעה בנושא, אבל כשחברה דיברה איתי על זה ורצה להבין ממה אנשים מתעצבנים מצאתי תשובה מתאימה אם כי גודווינית. נסה לדמיין את אותה הפרסומת רק בתחילת שנות ה40 עם חיילי אס.אס וגטו. זה לא רק השואה שצורמת שם, לא?
ההקבלה לא קרובה אפילו להיות מלאה, לא בפרטים ולא בעוצמה, אבל זה הכיוון.
איזה כיף, קיבלתי גרווטאר משקפופר. (ועכשיו אמור להופיע הגרווטאר האמיתי שלי, שכחתי מה הוא)
אני לא חושבת שהבעיה פה היא הצגתנו כאנשים שרק רוצים לכייף (למרות שיש עוד אי אלו דברים בחיים מלבד כיף, אתה יודע, ואת זה אני אומרת כחובבת כיף גדולה). אני חושבת שהבעיה היא כשמנסים לעשות 'חתונה' תמוהה בין כמה מרכיבים שאין ביניהם שום קשר. גדר ההפרדה וכיף הם שני גורמים שקשורים ביניהם בערך כמו מגפת אבעבועות שחורות והנאה. השניים לא מתחברים לעולם, מלבד במוחו המעוות של פרסומאי כזה או אחר.
אם מישהו במשרד הפרסום באמת היה רוצה להעביר את המסר (החיובי) שמאחורי הגדרות והחומות ישנם א נ ש י ם שנהנים מאותם הדברים הפשוטים בחיים, היו כל כך הרבה דרכים אחרות להראות זאת, ולא בדרך האטומה, חסרת הרגישות והמבזה שנבחרה לבסוף.
ובמאמר מוסגר אני חייבת להודות שאני ממש לא חושבת שחברה סלולארית צריכה לנפק פרסומות שקשורות לפוליטיקה המורכבת והמסובכת שלנו. שיתמקדו בפרסומות נעימות (כולנו רוצים רק לכייף,זוכר?) ולא, לא חייבים דוגמנית בביקיני כדי שיהיה נעים. אפשר לקחת כמה שיעורים ממפרסמים בחו"ל, אם מתקשים להבין איך עושים זאת.
אז זהו שאני לא חושב שזה הכיוון בכלל. אין כאן טענה שהחיים הם כיף, אין כאן טענה שהחומה טובה, אין כאן בכלל טענה פוליטית מלבד השימוש בחומה כמטאפורה לניתוק/חוסר קשר.
לדעתי אם הפרסומת היתה עם חיילים SS היא לא היתה טובה מהבחינה שהיא לא היתה פונה לקהל היעד (אלא אם הם היו גרמנים שתומכים בנאציזם) אבל זו היתה הבעיה היחידה שלה.
הפרסומת מתארת רגע אחד ספציפי של מקרה אחד שיכול לקרות ואפילו יש לו נופך של תקווה. והצורך של אנשים להפוך אותה (פרסומת, אני מזכיר) לאמירה על המצב הוא מגוחך.
אני מנסה להבין למה הפרסומת שנבחרה מבזה לדעתך. אני אתאר לך את הלך הרוח שלדעתי היה משרד הפרסום.
– החומה מפרידה בין אנשים וגורמת לנתק.
– כיף ומשחקים זה דבר שמשותף לכולנו.
– סלקום מחברת בין אנשים.
– סלקום יוצאת עם מערכת חדשה שכל כולה "כיף" (למרות שאני לא יודע כמה זה נכון, אבל זו ההבטחה הפרסומית)
– סלקום כחברה סלולארי מחברת בין אנשים שמנותקים אחד מהשני.
החומה מפרידה, והחיבור שנעשה בין שני הצדדים הוא באמצעות הכיף. אלגוריה שמתאימה לחברה סלולארית שמחברת בין אנשים ונותנת להם לעשות כיף. ואפילו יש כאן אמירה אופטימית – "כולנו בני אדם ויש לנו בסיס משותף – הרצון לחיות בכיף".
אני אישית לא חושב שהפרסומת מצליחה להעביר את הכל בצורה מוצלחת, אבל הדרך היא לא אטומה וחסרת רגישות כפי שתיארת.
למה היא מבזה? אתה מתכוון, חוץ מהעניין הזה שהיא מציגה את חיילינו כחבורה של נערים אטומים שכל מה שמעניין אותם זה שהכול יהיה סבבה ואחלה?
ויתרה מזאת – שיהיה סבבה ואחלה ממש מטר מהחומה, כי זה כל כך ראוי ומתאים?
אני תוהה (ברצינות, לא בציניות) האם ייתכן שאתה עד כדי כך לא מודע לסמליות של החומה הזו, למה שהיא מבטאת עבור אותם "אנשים נעלמים" שגרים מאחוריה? האם היית חש אחרת לו היית מנסה לשנייה וחצי לראות את הסמל הזה, את החומה הזו, דרך העיניים שלהם? כי אני חושבת בכנות שאם היית עושה זאת, היית (אולי) מגלה שבשימוש בסימבול הזה בתוך פרסומת לפלפון יש כל כך הרבה חוסר טעם עד שזה כמעט דוחה.
הצגת הרעיון האופטימי והחביב (כולנו בני אדם ולכולנו בסיס משותף – הרצון לחיות בכיף) היא נפלאה, האם יכול להיות שהייתה אפשרות להעביר את הרעיון החיובי הזה גם בדרך שלא רומסת את הרגשות של העם המדוכא-ממילא שחי בקרבנו? אה, יש לי רעיון: בואו נשנה את הכתוב בערבית בשלטי הדרכים המפוזרים בארץ, זה בטח ישתלב טוב במסר של אחדות, עם אחד ולב אחד, שפה אחת וכן הלאה. כשחופרים טוב-טוב מתחת למעשים, מוצאים תמיד מסרים כל כך חיוביים ונאים לעין. הבעיה, כמו תמיד, היא ביישום, במעשה עצמו.
כמעט כל דבר אפשר להציג בשתי דרכים, חבל שאת מחפשת בכוח לראות את השלילי בפרסומת הזאת.
בפרסומת חיילינו הם לא אטומים שכל מה שמעניין אותם שהכל יהיה סבבה. הם חיילים שעייפים מכל הפטרולים והשגרה השוחקת באזור והנה נקרתה להם הזדמנות לשבור אותה מעט.
האנשים שמאחורי החומה הם לא נעלמים, הם אנשים כמו כולנו שגם להם הזדמן רגע אחד של כיף בתוך השגרה הכואבת. האם את חושבת שהם לא נהנים ממשחק עם החיילים ה"בלתי נראים" מבחינתם שמעבר לחומה?
העובדה היא שכשאני ראיתי את הפרסומת ראיתי את הרגע החביב הזה של שני עמים שבד"כ לא מסמפטים אחד את השני מוצאים, לרגע אחד, הנאה משותפת במשחק מעבר לחומה. זה נראה לי סיפור נחמד ואני לא רואה בו פסול.
אני בטוח שהרבה אחרים גם רואים את הפרסומת בצורה כזאת.
אתה צודק (הנה, אנחנו מסכימים על משהו): גם אני בטוחה שיש הרבה אנשים שחושבים שהפרסומת הזו חמודה ואף מקסימה. אני גם בטוחה שיש הרבה אנשים (ואף נשים) שחושבים שהפרסומת על רותי מהדיוטי שהפציעה שוב לאחרונה על מסכינו עם השורה הנפלאה: "רותי, את שוב חושבת כמו בלונדינית…" היא פרסומת מצחיקה לאללה. נו, אז חושבים.
אתה יודע מה? במקרה הבלונדיני הזה, כל הנזק שייגרם הוא שכמה בלונדיניות (ביניהן שפחתך) יתרגזו ויחשבו שמדובר באמירה פסולה וסטראוטיפית, אבל אפשר להתמודד עם הנזק הזה. במקרה של הפרסומת של סלקום, כשחושבים שפלח האוכלוסיה שעלול להיפגע (ועובדה – אכן נפגע!) מהפרסומת הזו הוא אותו פלח אוכלוסיה שממילא נפגע ממאזן הכוחות במדינה הזו על בסיס יומיומי, במקרה הזה זה גרוע שבעתיים מאיזו פרסומת על איזו בלונדינית מטומטמת שעושה שירות רע לכל הבלונדיניות.
אתה צודק (הנה, זה קרה שוב)- כמעט כל דבר אפשר לראות בשתי דרכים, לפחות. אבל אם דרך אחת עלולה לפגוע מאוד בנתח נכבד של האוכלוסיה, ואם לא מדובר על פיקוח נפש – אז למה לעשות את זה, אני שואלת? סתם בשביל פרובוקציה, או סתם בשביל עוד קצת רווח?
בעיניי, לא שווה את זה.
אבל אני לא מנכ"ל סלקום.
אני מנסה להבין את ה"נזק" עליו את מדברת. בדיוק כמו שאף אחד לא לוקח ברצינות את רותי מהדיוטי כדמות אמיתית, כך אף אחד לא יסתכל על החומה במציאות ויראה אותה במגרש משחקים. אני לא רואה שום סיבה שאף אחד ייפגע מהפרסומת ו/או שייגרם לאף אחד נזק.
שימי לב, אין כאן קריאה לפעולה לכאן או לכאן. אין כאן אג'נדה פוליטית מכל סוג שהוא, אין כאן נסיון למסר חתרני. מה שיש כאן הוא סיפור בדיוני על המרקע. סיפור שאמור להיות מרגש וחביב. לדעתי לקחת ולהפוך אותו למפלצתי זה מיותר ולא נכון.
אתה באמת באמת לא רואה את ההבדל בין הפרסומת של רותי מהדיוטי ובין הפרסומת הזו?? זה נשמע לי כמו היתממות לשמה, אבל אני אצא מנקודת הנחה שאתה לא מיתמם אלא באמת לא מבחין בהבדל.
תראה, אף אחד לא מנסה לומר שפרסומת כזו או אחרת תהיה יריית הפתיחה למלחמה בין עמים (לפחות אני רוצה לקוות שזה תסריט דמיוני) אבל כן, פרסומת בהחלט יכולה לגרום נזק תדמיתי גדול למדינה, בהיותה מייצגת של תפיסה מסוימת בציבור ובהיותה מוקרנת לפחות תריסר פעמים ביום בשעות צפיית השיא.
ייתכן שנזק תדמיתי הוא שולי בעיניך וזו כמובן זכותך, אבל בעיניי הוא לא. ואת הנזק התדמיתי אני מפרידה, כאמור, מהנזק הבסיסי הברור מאליו שגורמת הפרסומת (פגיעה אפשרית ברגשות של ציבור גדול מאוד שחי פה ויש להתחשב בו, לפחות לטעמי).
רותי מהדיוטי היא בדיחה כשם שלימור (אורנה בנאי) הייתה בדיחה וכשם שכל החיקויים אי פעם היו בדיחה. שוב ושוב אנשים שונים נפגעו מחיקויים שונים לאורך היסטוריית הטלוויזיה (אפילו לאחרונה קראתי משהו על חברת הכנסת פולישוק וגיחכתי לעצמי) אבל זו לא עילה להפסיק לייצר פרסומות מטופשות או תוכניות טלוויזיה דביליות.
עם זאת, יש נושאים שהם *נפיצים* ולא חכם לגעת בהם, בטח לא בצורה כל כך מגושמת. גדר ההפרדה היא אחד הנושאים, לפחות בעיניי. אין שום דבר שקשור אליה שראוי לעשות ממנו פרסומת, גם אם היא מפרסמת צחוק וכיף וסבבה. אתה יודע מה? ב ע י ק ר אם היא מפרסמת את הדברים האלה.
לצחוק על הטיפשות של בלונדיניות זה ודאי סר טעם אבל זה לא בדמן של הבלונדיניות, זה לא בנפשן, זה לא נושא שגורם להן לסבל יומיומי ומציב את קיומן באור עגום וקודר. גדר ההפרדה, לעומת זאת, כן.
אני מבינה שאנחנו חלוקים בדעותנו ושכך זה יישאר, וזה לגיטימי כמובן, אבל חבל לי שאתה באמת לא רואה את ההבדל בין פרסומות חסרות טעם (אך לא מזיקות) כדוגמת רותי האהבלה לבין הפרסומת הזו של סלקום. בי בפער הזה, בין שתי הפרסומות, מצויה המחלוקת בינינו.
דוקא יש קשר בין המרכיבים, וזה הרעיון של הפרסומת.
חיילים עושים פטרול סביב גדר זה לא צעירים, לא כיף ולא הנאה. בצד השני לא רואים אנשים ומניחים שיש מחבלים, במיוחד כששומעים בום. בינתיים כל זה סרט מלחמה סטנדרטי.
ואז הם קולטים שבעצם יש בצד השני אנשים כמוהם, גם אם הם לא רואים אותם ואם לימדו אותם שהם "האוייב", מה שהופך סיטואציה שלילית לחיובית.
כל ה"קטע" בפרסומת זה שהצופים חושבים סטראוטיפית משהו אחד ואז מתברר בהפתעה משהו אחר, וזה הקשר. סוזן בויל שכזה.
(שוב, אני לא בעד או נגד, רק מוסיפה מידע)
אנחנו אכן חלוקים בדעתנו. אני חושב שבשני המקרים הפרסומות לא חסרות טעם ובטח שלא מזיקות. בשני המקרים הן גם לא מבריקות יותר מדי מבחינה קונספטואלית (רותי מהדיוטי ממש אדיוטי לטעמי והשירה מזוויעה)אבל מכאן ועד לפגיעה של ממש הדרך עוד ארוכה.
כנראה שבפרסומת הזאת אתה צודק. אבל אני לא חושב שאנחנו חייבים לחיות בשגרה ששוחקת. בכל אופן, כפי שאני גם מגיב בבלוגים בתפוז, אני כבר שנה ומשהו, כמעט שנתיים, לא רואה טלויזיה באופן יומיומי אצלי בבית מבחירה.
ומעניין למה זמן רב לא קיבלתי עידכונים מהבלוג שלך, אורי. חשבתי שהפסקת לכתוב…
🙂 יום טוב, ושבת שלום 🙂
אגב, קראתי והגבתי לפוסט הזה בwin xp בכרום של google. והבלוג שלך זיהה את זה כמקינטוש :D. מעניין… :-]