הכדורים שורקים מעל לראשי, אני רץ ומסתתר מאחורי ערימת צמיגים באזור. מרים את הראש מעט ורואה את האוייב מתקדם. פותח את הנצרה ומכוון, שיט פספוס. לא נשארו לי הרבה כדורים. שוב מכוון, יש, פגעתי, אבל אסור להיות שאנן.. יש עוד הרבה אויבים במשחק.
בזווית העין אני מבחין בחייל מהמחלקה שלי תופס מחסה בין שתי חביות, מאוחר מדי, מישהו פגע בו לפני שהוא הספיק להתכופף. לא לחשוב על זה עכשיו. רק עוד 10 כדורים, מקווה שגם לצד השני לא נשארו הרבה. רסיסי כדורים מתעופפים סביבי, אחד מהם פוגע בצמיגים שמאחוריהם אני מסתתר. הגיע הזמן להחליף מיקום.
אני זוחל על הקרקע, לאט, לא מעז להרים את הראש שמא יראו אותי. אני כבר קרוב למחנה האוייב והסכנה גדולה. אני מתכנן את המסלול עד למחסה הבא, משאית גדולה ומאובקת, ברור שאין בה דלק. עוד עשרים מטר ואני מגיע, רק לא להפגע. פתאום, תנועה! מצד ימין! אני מתגלגל שמאלה ומרים את הנשק. מאוחר מדי. נפגעתי.
אני נוצר את הנשק, שם את הפקק בקנה ועולה בחזרה לאזור הנפגעים. אני מוריד את הקסדה ומסתכל על הקרב מלמעלה. איזה כיף זה פיינטבול.
אני חולה על פיינטבול
חבל רק שצריך להתלכלך, לשלם הרבה כסף, ולנסוע למקום רחוק. אילו רק המשחק היה במזגן, בנוחות ביתך… אולי אפילו… במחשב…
*ירוקה*
אף פעם לא עשיתי את זה! אבל זה נשמע כל כך כיף!!!