גל מור מתאר את התפתוחות הרשת ואף מנסה לתאר את החזון שלו לגבי העתיד של המדיה החברתית. הנה קטע קצר מתוך הטקסט העוסק בזכויות היוצרים ושיתוף
נחשוב לרגע כמה הכל היה מסובך בעבר. אם התמזל מזלכם למצוא שיר מסוים בגוגל, נאלצתם לפתוח emule בחלון נפרד, להמתין להורדת השיר. ואם רציתם לפרסם את השיר בבלוג שלך היה עליכם להעלותו ב-FTP ולוודא שהשרת שלכם תומך ביכולת הסטרימינג. התשתית המאפשרת וויראליות משתכללת מיום ליום ונעזוב לרגע את הדיון הבנאלי "חוקי או לא חוקי". הוא מיושן. כל מה שאינו חוקי היום יוסדר לבסוף במסגרת רישיונות הפצה בינלאומיים. העניין המהותי הוא המקום אליו לוקחת אותנו הטכנולוגיה. שירותים חדשים הופכים את הפצת המדיה לפשוטה, מהירה וויראלית יותר. ולא רק מוזיקה נחשפת יותר, גם וידאו, גם טקסט, הכל.
קשה להאמין שעדיין מתנהל בפומבי דיון, פילוסופי, מוסרי וחוקתי, שעיקרו אם תכנים שייכים ליוצרים או לצרכנים ומהם גבולות החופש של האחרים לעשות בהם כרצונם. חוקים חדשים של זכויות יוצרים מנסים למצוא איזון מסוים בין האינטרסים השונים, אך הרשת והטכנולוגיה קבעו מזמן את תוצאות המאבק. המילה האחרונה שייכת למשתמשים, אשר ההגדרה צרכנים אינה הולמת אותם עוד. הם אינם צורכים בלבד אלא גם מפיצים. הם חלק משרשרת ההפצה ויש להתייחס אליהם כראויים לגמול במסגרת כללי משחק חדשים לגמרי.
קישור לפוסט: מדיה חברתית: עוד לא ראינו כלום