אני לא גלעד שליט

בימים האחרונים יותר ויותר מהמכרים שלי בפייסבוק (רובם מכרים ולא חברים) שינו את תמונת התצוגה שלהם לתמונתו של החייל החטוף גלעד שליט לאות הזדהות עם משפחתו ועם מאבקה בממשלה. המהלך, שמקורו באחת מחברות הפרסום הגדולות, מנסה לרתום את הרשת החברתית הפופולארית על מנת לבטא סולידריות לאומית ואני חושב שזה בזיון.

אני האחרון שיגיד שכתיבה על נושא כלשהו היא מיותרת או שפעילות בכל נושא שהוא, גם אם היא וירטואלית, לא מועילה במרחב המציאותי. אבל אני אהיה הראשון שיגיד שפעולות בסגנון "העתק-הדבק" הן בבחינת רמייה ומעבר לתחושה הטובה והמוטעית שהן נותנות למבצעים אותן, הן אפילו פוגעות במאבקים לגיטימיים.

כאשר מתקיימת הפגנה בנושא חשוב במרחב המציאותי, אנשים נדרשים להגיע פיזית למקום ולהפגין נוכחות על מנת להראות שהם תומכים בנושא. עצם הפעולה וההשקעה שבה, מהווים את ההוכחה שהנושא אכן חשוב לאותו אדם ושלא מדובר בסוג של צורך ללכת עם "צו האופנה החברתי". הרי אם מישהו יודיע לכל החברים שלו שהוא תומך במאבק כנגד לבוש העשוי מפרוות חיות, אך לא יבצע דבר מלבד זאת, כאילו לא עשה דבר. הוא גם לא יחוש כאילו עשה משהו מעבר לדיבורים. אולי הוא ירגיש צורך לעשות יותר על מנת להשפיע בנושא אם הוא אכן חשוב לו.

הפעולות הנפוצות ברשתות החברתיות (החלפת תמונה או שינוי שורת הסטטוס) הן כמו חתימה על עצומה זמנית. כמה זמן אנשים ישאירו את תמונתו של גלעד שליט כתמונת התצוגה שלהם? שבוע? חודש? ומה אם הוא לא יחזור עד אז? אתם באמת מאמינים שאנשים יישארו עם התמונה הזאת במשך חודש ומעלה? ועם אותה שורת סטטוס?
הפעילות הזאת היא מלכתחילה מוגבלת בזמן. כל עוד זה אופנתי אנשים יישארו כך אבל ברגע שזה יתחיל להעלם מהתודעה הציבורית (כמו כל נושא חברתי חשוב) גם התמונות יוחלפו בחזרה והפגנת ה"עוצמה" הפייסבוקית תיעלם כלא היתה. לפחות במקרה של עצומות החתימות נשארות.

הדבר הנורא יותר שעושות פעילויות כאלה, הוא השכנוע של האנשים שהם עושים מספיק. בן אדם שמשנה את תמונתו לתמונה של גלעד שליט מרגיש כאילו הוא עשה את שלו במאבק. בפעילות של קליק או שניים מרגיש הגולש כאילו השתתף במאבק שלם ולכן הוא עשה את שלו ואין לו צורך לעשות שום דבר נוסף. בדיוק כפי שאנחנו שומעים חדשות באופן קבוע ומרגישים כאילו אנחנו חלק מכל מה שאנחנו שומעים. שעצם ההקשבה לחדשות משמעותה שעשינו משהו ושאנחנו משתתפים במאבקים המדוברים.
מעטים האנשים שישקיעו מזמנם לכתוב להוריו של גלעד שליט או לראש הממשלה בנושא ואפילו אם זה יהיה בבלוג שלהם. מעטים יותר יהיו אלו שינסו לבצע משהו יותר משמעותי כמו לארגן הפגנה בנושא, או ללכת לנחם את המשפחות. רוב האנשים יסתפקו בלהחליף תמונה ולהצהיר בשורת הסטטוס שהם תומכים מאחר וזה מספיק להם בשביל להרגיש שהם עושים משהו בנושא.

אני לא גלעד שליט ולכן אני גם לא אשנה את תמונתי לתמונתו. אני לא רואה בשינוי תמונת התצוגה שלי פעולה שיכולה לתרום ואפילו במעט להחזרתו בשלום. את הפעילות שלי בנושא אני מבצע בערוצים אחרים וגם היא לא ממש מספיקה, אבל רמת ההשקעה היא גדולה הרבה יותר. הייתי שמח אם אותם משרדי פרסום שהחלו את המהלך, היו חושבים קצת פחות על כמות האנשים וקצת יותר על איכות התוצאה. הם היו יכולים להריץ פרוייקט של מכתבים לגלעד שליט שהוא יוכל לקרוא לאחר שיחזור או להריץ פרוייקט של כתיבת מכתבים לראש הממשלה בנושא. כל דבר שידרוש מאנשים להשקיע קצת יותר מכמה קליקים, שנדע שהם באמת ובתמים מתעניינים ומוכנים לפעול. שאנשים שירגישו שהם תורמים, ירגישו כך בצדק.