יש כל כך הרבה טכנולוגיות שאנחנו לוקחים כמובנות מאליהן למרות שהן לא היו פה לפני 100 שנה. כשאני מנסה לחשוב על חיים ללא טלוויזיה זה פשוט לא מסתדר לי, כנ"ל לגבי מחשב, מערכת סטריאו ועוד. ככל שאני חושב על זה, החיים בעבר היו סיוט ארוך של מחשבות… לא היה שום דבר שיסיח את הדעת (הכנס כאן הרצאה על אסכולת פרנקפורט לאנשים משועממים במיוחד). רק לאחרונה קניתי מצלמה חדשה כדי שאוכל לצלם תמונות ולהעלות אותן לרשת מכל מיני סיבות. אין ספק שהטכנולוגיה התפתחה במהירות בתקופה האחרונה ומי יודע מה הדבר הבא שימציאו…
זיו מרמור מנטקרפט כותב על אחת ההמצאות ששינתה את עולם המוזיקה בעבר.
הווקמן שינה את האופן שאנשים צורכים מוזיקה. הוא אפשר, בפעם הראשונה, לקחת את המוזיקה איתך, מחוץ לבית, לכל מקום ואפילו לכל פעילות. אנשים לקחו את הווקמן לנסיעה ברכבת, לטיולי של מספר ימים וגם לג'וגינג. אחת הסיסמאות הכי מתוקשרות של המוצר היתה: on the go. סיסמא שהתלוותה בדרך כלל לצילום של אנשים שעושים פעילות מחוץ לבית כאשר אוזניות לראשם. אומנם הטרניזסטור הוא המכשיר הראשון שאיפשר להאזין למוסיקה מחוץ לבית והוצג לראשונה ב-1954, אך הטרנזיסטור לא איפשר לקחת את המוסיקה שלך איתך וגם לא להאזין לה באופן אישי.
בזמן שאף אחד עוד לא חשב על ה- iPod הווקמן היה נגן המוזיקה האישי הראשון בהיסטוריה ונקרא Personal Stereo. הטרניזיסטור הוגדר כרדיו כיס והיה להיט בשנות השישים וגם בתחילת שנות השיבעים והרעיון שניתן להאזין לרדיו לא רק בישיבה על הכורסה ליד מערכת השמע הביתית היה מהפכני. אך הווקמן הוסיף מימד חשוב לחוויה הזו. המימד האישי, Personal stereo. גם באופן הצריכה, אוזניות וגם במוזיקה שצרכת, המוזיקה שלך.
זיו ממשיך ומסקר את ההיסטוריה של הווקמן, את התביעות שסוני חטפה בגללו ואת הסוד המפתיע לגבי מחקר השוק שנעשה לפני שיווקו.
קישור לפוסט: הסבא של האייפוד