אני זוכר את הימים הראשונים שלי ברשת. יצא המקרה והחוויה הראשונה שלי לא היתה באתר קניות או מנוע חיפוש. האתר הראשון שנכנסתי אליו היה עמוד הפורומים של בית ספר אורט – לא זוכר איך הגעתי לשם. שם בחרתי את הכינוי הראשון שלי "פגאסוס" ושם הוא הוחלף ל"פגעסוס" בעקבות מקרה שאתאר בפעם אחרת, שם למדתי על פרטיות ברשת ושם בעצם למדתי מה זה קהילה.
בתקופה הראשונה שלי ברשת שמרתי על הפרטיות שלי בקנאות. לא העזתי לרשום את שמי האמיתי, לא פרסמתי תמונות שלי ועל מספר טלפון לא היה בכלל על מה לדבר. אם משווים את המצב אז למצב כיום אפשר לחשוב שמדובר באדם אחר. שמי האמיתי מוצג לראווה, יש לי אתר משלי עם קורות חיים, תמונות ומספר טלפון גלויים לעין כל. מה בעצם השתנה?
ניב קלדרון מתאר את ההתפתחות שלנו כמשתמשים ברשת האינטרנט. הוא מתחיל ממצב של user 0.1 החושש לפרטיות שלו ומתעקש להסתתר מאחורי כינוי וירטואלי מגניב , וממשיך הלאה לכיוון המצב כיום. הנה קטע קצר מאמצע הדרך.
User 1.5
האינטרנט כבר קלט את הכיוון שלו. אנשים מפתחים תכנים ומשתפים אותם. המסחר האלקטרוני מתחיל (רק מתחיל) לתפוס את מקומו בכלכלה העולמית. בדיוק כאן, באבולוציה של היוזר, מתחיל המשתמש להבין שמשהו קצת אינפנטילי בהתנהגות שלו… השם הבדוי שלו. הוא כבר כותב את החיים שלו בבלוג. כבר לפחות שנתיים יש לו אלבום תמונות אינטרנטי שהוא מראה לחברים שלו, הוא כבר קנה פעם אחת באיביי ועוד פעמיים באמאזון, ותכלס… למי לעזאזל כבר איכפת, האינטרנט הוא כבר מזמן שדה חברתי לגיטימי להכיר בו את הדייט הבא שלך, נמאס להעמיד פנים שאתה מישהו אחר.
אתה שם את עצמך מאחורי חומת אש ואנטי וירוס, אתה מוציא את החיידקים מהמחשב פעם ביומיים עם כמה תוכנות שהומלצו לך, אתה קולט שאתה תצטרך לעשות את זה שוב פעם ושוב פעם ושוב פעם ואתה מתחיל לשאול את עצמך למה לעזאזל אתה טורח, גם ככה אתה מחופר עמוק, למה אתה צריך גם להתחבא?
user 2.0 , השלב הבא, מתאים להרבה גולשים כיום, ו – user 3.0 הוא כמו העתיד שכבר עכשיו מתחיל להראות את פניו. שווה לקרוא.
קישור לפוסט: האובולוציה של היוזר; יוזר 2.0 הופך ליוזר 3.0
היי איש,
תודה רבה 🙂
BKF, באמת אחלה פוסט