רבות דובר על מתכנתים שעובדים עם קוד סגור ובעצם גורמים למי שעובד איתם להיות תלוי בהם לעומת אלו שדוגלים בקוד הפתוח (אני חושב שגישת הקוד הפתוח היא גישה נכונה והייתי שמח להשתמש בתוכנות כאלה, אבל תוכנות קוד פתוח רבות עדיין לא עומדות בסטנדרטים שהתרגלתי לצפות להם מתוכנות קוד סגור שאני נוהג לעבוד איתם).
הפוסט הבא מציג מקרה מסויים שקרה ומתייחס באמצעותו לנושא הקוד הפתוח מול הקוד הסגור. לטעמי, דבר חשוב יותר שהפוסט מוכיח הוא שבין אם משתמשים בקוד פתוח ובין אם משתמשים בקוד סגור, אחד הדברים החשובים ביותר בעסקים הוא יחסי אנוש. חשוב לזכור שמולכם עומדים בני אדם שלא ירצו לעבוד אם אנשים שלא מוצאים חן בעיניהם.
e-magine מספר על תקופה בה עבד בחברה מסויימת שהיתה צריכה פתרון תוכנה ונאלצה לפנות למתכנת שדרש מנה תשלום תקופתי וגם להרשם לשירות התמיכה של אותה תוכנה.
מנהלי העסק ביקשו כמה תיקונים סבירים בהסכם הרשיון והשרות. בקשה זו שגם הועברה בצורה מקובלת ונעימה גרמה משום מה להתפוצצות אצל המתכנת, אשר הודיע בתגובה שהוא בעצם חושב שההצעה שהוא הציע היא בכלל נמוכה מידי, או בלשונו, "ירידה לזנות" והוא לא מוכן יותר לדבר. הוא רוצה לחשוב כמה ימים כדי להחליט אם הוא בכלל מעוניין לעשות עסקים עם בית העסק הקטן. כל זה התנהל בטלפון שבור דרך אותה "מנהל מכירות" ממררת משום מה בבכי כאשר ברקע שומעים את הצרחות של המתכנת.
כעבור כמה ימים התקיימה שיחת טלפון קצת יותר שפויה, כאשר הפעם מנהלת המכירות הודיעה שהמנהל שלה, קרי המתכנת החליט שהוא חוזר בו מהצעתו ושאינו מעוניין לסגור עיסקה או לחדש את המו"מ. איני יודע אם הוא קיווה שמנהלי העסק הקטן יתחננו או שהוא באמת כזה קריזיונר, אך בזה הסתיים הפרק הראשון של הסיפור.מה שבאמת מעניין הוא הפרק השני. אחד המנהלים פנה לילד שלו לבדוק אם אפשר לתפור תוכנה לפי הזמנה. "הילד" הוא סטודנט, השתחרר לא מזמן מהצבא, ושירת כאיש מחשבים, אם כי אין לו עדיין השכלה פורמלית או תעודות כלשהן (חוץ מבגרות במגמת מחשבים ואיזה קורס לא ברור בצבא). אני מדגיש, הוא לא שירת באיזו יחידת מחשבים יוקרתית. "הילד" אמר שלדעתו ממש אין בעיה, כי ממילא הוא כבר כתב לעצמו פעם איזו תוכנה די דומה, לצרכים פרטיים שלו ולדעתו, תוך שבועיים, יוכל להשלים את התוכנה בזמנו החפשי. הדבר אכן נעשה והתוכנה נכתבה, הותקנה והחלה לפעול בזמן. מאז חלפו כמה חדשים, התוכנה עובדת ללא שום תקלה והילד מבצע כל פעם שיפורים והתאמות לפי דרישת העסק.
לפעמים הפתרון הטוב ביותר מונח ממש מתחת לאף.
קישור לפוסט: סיפור קטן ומשעשע על תוכנת מדף ומחשבות על קוד פתוח
ואפשר גם לספר את אותו הסיפור מזווית אחרת.
היו היתה חברה קטנה שהתענינה במוצר תוכנה של חברה קטנה עוד יותר. מאחר שהחברה היתה קטנה המנהלים ידעו לאן כל שקל הולך והשתדלו שלא ילכו יותר מדי מהם. לכן בסופו של דבר הם החליטו שקשה להם לשלם סכום כסף ראוי לעבודה של חברת התוכנה הקטנה, והמסע ומתן ביניהן פוצץ.
אבל לא אלמן ישראל והתגלה במשפחת המנכ"ל בחור שיודע להדליק את המחשב בלי עזרה, ובלחץ פיזי מתון וללא כל תמורה הוא אולץ לכתוב תוכנה דומה עבור החברה. מאחר שמדובר בבחור ממשפחת המנכ"ל איש בחברה לא העז להתלונן על הפגמים שיש בה וכולם חיו בעושר ועושר עד שהבחור יסע לטיול של חצי שנה בדרום אמריקה…..
ברצינות, אם אתה יכול לנצל מישהו, זה תמיד יצא לך יותר זול, אבל מוצר בעבודת יד, כמו שהם קיבלו בסוף, יהיה תמיד יותר יקר מיצור סדרתי. אם הם היו משלמים עבור הפיתוח והתמיכה לפרילנסר הם היו מגלים את זה בעצמם.
למה להניח שהיה כאן ניצול?
אפשר להסתכל על זה כאילו ניצלו אותו ואפשר להסתכל על זה כאילו הוא החליט לעשות להם טובה. זה הכל עניין של פרספקטיבה וההערכה שלך לגבי העצמאות וכושר קבלת ההחלטות של אותו ילד.
ד"א, יכול להיות שבאמת התוכנה של אותו מפתח היתה טובה יותר, אבל יכול להיות שלא ואני מניח שלעולם לא נדע.
מה שכן, כאשר אותו ילד יחליט שאין לו חשק יותר לתמוך במוצר (או כשיעזוב לדרום אמריקה כמו שציינת) הם אכן ייאלצו לפנות למתכנת אחר שיתחזק אותה, או לרכוש תוכנה מוכנה אחרת (בהנחה ולאותו מתכנת כבר יהיו מתחרים). אם זה יעלה להם יותר או פחות, רק הזמן יגיד.
(ארץ נהדרת כנראה משפיעה עלי, כל התגובה הזאת נראית כמו תגובה של גיא זוהר…)
הניצול הוא כמובן לא בזה שמישהו הכריח אותו לכתוב את הקוד אלא בזה שניצלו את חוסר המודעות שלו לערך של העבודה שלו.
ומה זה בכלל ארץ נהדרת? (נדמה שמעולם לא ראיתי, ובכלל השלט שלי לא אוהב כשלוחצים 22 🙂 )