תהיות רשתיות

החיים שלי סובבים סביב רשת האינטרנט. האינטרנט הוא גם העבודה שלי וגם הכיף שלי. אפילו כשאני יוצא עם חברים, אני מוצא את עצמי, לפחות חלק מהשיחה, מדבר על הרשת ולאן היא מתקדמת. אני מחשיב את עצמי כמבין באינטרנט (למרות שאני לא ממש מבין מה זה מבין באינטרנט) ואני יודע שכששואלים אותי על משהו שקורה ברשת, בד"כ יש לי מושג על מה מדברים. אבל יש כמה דברים ברשת שגורמים לי לתהות. הנה שניים מהם.

1. יצא לי לא מזמן לדבר עם מישהי במסנג'ר. לשנינו היתה מצלמת רשת אז שיחת וידאו היתה מתבקשת רק שלא היה לה מיקרופון. בסופו של דבר המצלמות פעלו, אני דיברתי והיא כתבה. השיחה התנהלה כמו שיחת מסנג'ר רגילה אבל דבר אחד הפריע לי – היא לא הביע רגשות. שלא תבינו לא נכון, כשאמרתי משהו שנון או מצחיק מיד קיבלתי "חחח" או אמוטיקון מחייך אבל במצלמה – כלום. אפילו לא בדל חיוך.
כשאני מדבר עם מישהו, אפילו בלי מצלמה, אני מוסיף אמוטיקון מחייך רק כשאני באמת מחייך. לטעמי המטרה של האמוטיקונים במסנג'ר היא להביע את הרגשות שאני חש במציאות. יכול להיות שאותה בחורה מדברת כל כך הרבה במסנג'ר שהיא הפסיקה להביע רגשות באמצעות הפנים?

2. אני אוהב מאוד לקרוא על שיווק ויראלי. מוצא חן בעיני הרעיון של שיווק שמשתמש בצרכן כמפיץ ע"י יצירת תכנים מעניינים ששווה להפיץ אותם. הבעיה היא שמשרדי הפרסום שפעם נהגו להשקיע על מנת שהתוכן באמת יהיה שווה הפצה גילו עולם חדש וקליל – פייסבוק. מה יותר קל מליצור אפליקציה קטנה וחביבה של תחרות, לתת בה פרס קטן ולסמוך על הגולשים שיפיצו אותה. היום ראיתי שחבר שלי הוסיף אפליקציה שאני לא אזכיר את שמה, וכשנכנסתי וחשבתי לבדוק אותה, הבחנתי שרק שני אנשים הוסיפו את האפליקציה – החבר ועוד אחד. במקרה אני יודע ששניהם עובדים במשרד פרסום המתמחה בפרסום באינטרנט. במקרה עוד אדם שעובד איתם במשרד הוא אחד המפתחים של האפליקציה.
אני לחצתי על ignore אבל אני לא יכול שלא לתהות, אם אני באמת חושב ששיווק ויראלי רשתי הוא דרך פרסום לגיטימית, למה זה כל כך הפריע לי כשהתברר לי שאני הופך להיות חלק מאחד כזה? האם הייתי מרגיש טוב יותר אם הייתי מגלה את זה בדיעבד לאחר שהייתי מוסיף את האפליקציה ולאחר שחברי היו מוסיפים אותה בעקבותי?
וטיפ קטן – אם עמוד האפליקציה היה נותן לי קצת יותר מידע על מה היא מכילה, אולי הייתי מוסיף אותה למרות הכל.