החוק החדש האוסר על עישון במקומות ציבוריים גורם לי לתהות. מצד אחד אני שונא עשן. אבי נוהג לעשן מקטרת ואמי מעשנת סיגריות בשרשרת. אם היו מחליטים שסיגריה היא סם ממכר ושאסור למכור אותו יותר לא היה מאושר ממני. אני חושב שאנשים שמעשנים לא רק שפוגעים בעצמם ובאחרים, הם מעודדים אחרים לעשות את אותו הדבר וגורמים להרגל מגונה להימשך לאורך הדורות.
מצד שני אני בעד חופש ואני חושב שצריך לצמצם את מספר החוקים המתערבים בכל מה שאינו קשור ישירות לפעולה מול השלטון. לדוגמה, אני מאמין שאין מקום להתערב בשעות הפעילות של העסקים (סגירת פאבים ב 2 בלילה, תחבורה ציבורית בשבת).
אם בעל עסק מסויים מעוניין בציבור מעשן בעסק שלו, זה עניינו. העונש שהוא מקבל במקרה הזה הוא היעדר לקוחות לא מעשנים מהמקום. אם הוא מחליט ששווה לו לשאת בעונש הזה, זה נתון לשיקולו. העובדה שלפני החוק היו מעט פאבים ללא עישון (אם בכלל) מראה שאין מספיק לקוחות שבאמת רוצים פאבים כאלה.
לא הייתי רוצה שהממשלה תאסור עלי לבצע פעולה כלשהי בביתי הפרטי. אם הייתי רוצה להזמין חברים מעשנים לביתי הפרטי ולתת להם לעשן חופשי, זו ההחלטה שלי. ואם הייתי רוצה להזמין את כל מי שרוצה אלי הביתה שיעשן בחופשיות וישתה מארון המשקאות שלי? ואם הייתי דורש תשלום בעבור המשקאות כי אני לא יכול לכלכל את כולם? היו קונסים אותי על כך שאנשים מעשנים בשטח הפרטי שלי?
אני לא חושב שיש למישהו את הזכות האתית לקבוע בעבור האחר את רמת החנק שהוא יחיה בה בשטחו הפרטי. גם החוק שהחליט על ההפרדה בין אזור המעשנים לאזור הלא מעשנים היה לטעמי התערבות בוטה בחופש הכלכלי של בעל המקום. זו צריכה להיות החלטה שלו ולא של אף אחד אחר.
ביום שבת האחרון שיחקתי קלפים עם המשפחה. אבי הדליק לעצמו את המקטרת ואני פרשתי אחרי הסיבוב הראשון בגלל העשן. אני כבר לא יודע מה לחשוב…
בשבוע שעבר
אכלתי שווארמה באיזה מקום, ובביס האחרון, הבחור המבוגר שישב בשולחן מולי הדליק סיגרייה והתמלאתי בחרא הזה.
נמאס מהמעשנים
http://www.tapuz.co.il/blog/viewentry.asp?EntryId=1135407
הבעיה בצורת הטיעון שלך…
היא שמועדון, פאב או כל מקום ציבורי(!) אחר הוא… נו, הדגשתי את זה: ציבורי.
זה כל כך מאוס
שהממשלה במקום לטפל במזהמים האמיתיים מציקה לאנשים הקטנים. וזה לא שאני מעשנת, אבל פאב בלי עשן זה לא פאב…
2 דברים
א)איך עשית שיהיה תמונה מגניבה של סוס במקום סמל של עכבר?.
עם כל הכבוד למעשנים…
אמא שלי מעשנת למשל מגיל 14, אני יודע שהאיכפתיות שלהם כלפי אלו שפשוט לא מעשנים הוא בין כלום לפחות מזה. בגלל שהם אוטמים ורוצחים אחרים בעישון שלהם, לא אומר שאלו שלא מעשנים צריכים להמנע מפאבים גם.
אוי כמה שאתה צודק
זה פשוט חופש הפרט וככה צריכה להתנהל מדינה דמוקרטית!! תודה רבה שנשארו אנשים עם שכל במדינה די מעודד לקרא את זה.
אני כלל לא מסכים
דבר ראשון, אני לא מבין כיצד אפשר להשוות בין סיגריה לסם. אני נגד סמים לא משום שהם פוגעים בבריאות, אלא משום שהם פוגעים בחשיבה התקינה של האדם. אדם הנמצא על סמים מאבד את המודעות לרצונו, והתהליכים החומריים בגוף גוברים בהרבה על התהליכים הנפשיים, ובכך הוא מהווה סכנה לסביבה. לכן שימוש בסמים הוא פשע בעיניי וחוק נגד סמים הוא לגיטימי לדעתי. לעומת זאת, אין לי שום בעיה עם אנשים שמעשנים, למרות שאני אישית לא אוהב לעשן, ומעולם לא עלה בדעתי לעשן. העישון בניגוד לסמים, פוגע רק בבריאות וכל עוד זה כך, אין טעם להתנגד מבחינה עקרונית לסמים ואין להוציא אותם מחוץ לחוק, כשם שאין להוציא מחוץ לחוק מאכלים שומניים שפוגעים בבריאות.
אני לא מבין דבר אחד
למה אתה מתלונן על אבא שלך והמיקטרת שלו?
הפסקתי לעשן ,העזן מפריע,החוק,יותר
איך עושים קופה לאוצר? מטילים קנסות על אבסורדים.
צודק
אבל זה לא ממש משנה החוק, אנשים מעשנים בכל מקרה. אצלי בעבודה מעשנים כל הזמן, לא שמים על החוק הזה.
החוק החדש האוסר על אונס במקומות ציב
החוק החדש האוסר על אונס במקומות ציבוריים גורם לי לתהות. מצד אחד אני שונא אונס. אבי נוהג לאנוס קטינות ואמי אונסת תינוקות בשרשרת. אם היו מחליטים שאונס הוא מעשה מגונה וממכר ושאסור לבצע אותו יותר לא היה מאושר ממני. אני חושב שאנשים שאונסים לא רק שפוגעים בעצמם ובאחרים, הם מעודדים אחרים לעשות את אותו הדבר וגורמים להרגל מגונה להימשך לאורך הדורות.
המילה `אונס`
המילה `אונס` במקרה הזה באה להראות את העישון הכפוי (פסיבי) כאונס.
באיחור ניכר (אבל לא נורא)
מבחינתי, אם היה ניתן, הייתי מעלה את המס על הסיגריות בערך ב 1000% אחוז, מצידי שיתפתח שוק שחור. זה לא סתם סם, זה סם שגפ פוגע באחרים ואפילו מסריח אותם!
חופש
ואו פספסתי את הרכבת
אני חושבת שאתה טועה
"אף אחד לא מחייב אותך לשבת בפאב הזה ולכן אף אחד לא אונס אותך לנשום את העשן." יש לא מעט בתי עסק ששמו שלטים של אסור לעשן באיזורים מסויימים ואנשים צפצפו על זה ברגל גסה. בדיוק בגלל זה נחקק החוק. אם אנשים צפצפו על ההחלטה של בעל העסק כשלא היה חוק ועישנו בכל זאת עכשיו לבעל העסק תהיהלגיטמציה להעמיד אותם על מקומם בלי להפסיד לקוחות. לא פעם ולא פעמיים ישבתי בבתי קפה באיזור אסור לעישון במפורש עם שלטים ושולחן ליד אנשים הדליקו סיגריה בלי שום בושה או התחשבות! אז ההמשלה החליטה בצדק להוציא את הבחירה מידיהם של בעלי העסק שמפחדים להפסיד לקוחות וליצור עימותים ויצרה חוק שמחייב אנשים לציית גם לרצון בעל העסק. נכון שמי שנכנס למקומות שלא מציינים שהעישון אסור זאת כבר החלטה שלהם אבל ברוב המקומות שאני הייתי היה איזור שבו אסור לעשן ואנשים עישנו בו למרות הכל תוך כפיית העשן על אלה שלא מעשנים וחוסר דאגה מינימלית לאחרים.
כל עוד בעל המקום
מגדיר את המקום כמותר לעישון, אני לא רואה בעיה עם זה. אתה כלקוח יכול לבחור להדיר את רגליך ממקומות שמכריזים על עצמם כמותרים לעישון. אותו בעל מקום לא אמור להיות אחראי לבריאות שלך אם אתה בחרת במודע להיות שם.
אני מסכים איתך בכמה דברים
אני מסכים איתך שסיגריות הן דבר ממכר ומסוכן.
פאב הוא עסק פרטי במקום פרטי
אם היה דבר כזה פאב ציבורי, אני הייתי הראשון שהיה קורא להדרת הסיגריות משם. אבל פאבים הם עסקים פרטיים בדיוק כפי שמכולות הן עסקים פרטיים. לטעמי יש לחייב את כל העסקים מהסוג הזה להגדיר אם הם מאפשרים עישון או לא מאפשרים עישון. אין מקום לאסור עליהם לבחור כיצד הם מעוניינים לנהל את העסק שלהם.
פאב הוא עסק פרטי שנמצא במבנה…
שחכור באופן פרטי אבל ברגע שאתה נותן כניסה לכל מאן דיכפין, מעשנים ולא מעשנים הפכת אותו לציבורי. ברגע שאתה, הבעלים, מוריד באופן אקטיבי את הסינון אתה חייב להבטיח שלי, בתור לא מעשן, תהיה אפשרות לשהות במקום שלך ללא עישון סיגריות.
אז אתה טוען את מה שאני טוען
המדינה לא צריכה להחליט לכל העסקים שאסור לעשן בהם, היא צריכה לחייב אותם להגדיר האם הם מוגדרים כמקומות שהעישון מותר בהם או לא. אם הם מוגדרים כמקום שהעישון מותר בו, זו אחריותו של האדם הלא מעשן שלא להיכנס לשם.
לא מסכים איתך
פאב בלי עשן הוא בהחלט פאב ולטעמי אפילו יותר נעים וכיף לשהות בו. אבל זה לא נכון מצד המדינה לחוקק חוקים שמתערבים באופן בוטה בשטח הפרטי של בעל עסק. שלא לדבר על זה שאם הייתי אוהב פאבים עם עשן, אין שום סיבה שהמדינה תמנע ממני את זה.
שתי תשובות
א. http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=699303
אם לא תגיע לרחוב, אתה לא תמות…
אני יודע, וכבר אמרתי שזה לא בדיוק אותו הדבר, אבל בסך הכל אם אני רוצה ללכת לפאב, אבל אני לא רוצה שיהיה לי סרטן ריאות אז איזה זכות יש לבן אדם לעשן לידי? הוא מזיק לי לבריאות ברגע שהוא נושף את העשן… אם הוא רוצה לעשן שלא יעשן ליד אנשים…
אם בעל הפאב
אומר שמותר לעשן בפאב שלו, אז מבחינתי יש לאותו בן אדם זכות לעשן לידך. זה כמו שתלך לבית של מישהו שאתה לא מכיר ותגיד לאחר האורחים שלו למה אתה מדבר בקול רם? זה פוגע לי בעור התוף.
יש בזה משהו..
מצד אחד אתה צודק, זכותו של בעל הבר להגדיר אם יהיה מותר לעשן או לא..
יש הרבה אנשים שלא מעשנים
אז שיפתחו פאב ויגדירו אותו כפאב ללא מעשנים. אם הם רוצים להמשיך להסתובב בפאבים שבהם כן מותר לעשן זו החלטתם.
פאב הוא מקום ציבורי לכל דבר
מדובר בעסק שמעסיק עובדים ולכן צריך שמישהו ידאג לבריאותם. מכיוון שבעלי פאב מונעים משיקולים של רווח כלכלי אין מנוס מלחוקק חוקים לטובת הנפגעים הפוטנציאליים מהעישון.
שיוציאו אותו מחוץ לחוק!
אני גם חושב שסיגריה זה מציק, מזיק ושזה סם ממכר כמו כל סם אחר. אבל כל עוד לא מגדירים אותו כ"לא חוקי" אין שום סיבה להתערבות בוטה שכזו בפעולות שמאפשרים העסקים לעשות בשטחם הפרטי.
לטעמי זו לא ההחלטה שלהם
ההחלטה צריכה להיות של בעל הפאב ושלו בלבד. אם הוא רוצה לאפשר שיעשנו אצלו זו החלטה שלו. מדובר בשטח הפרטי שלו והוא זה שצריך להחליט מה מותר ומה אסור לעשות שם ולא הממשלה.
בהחלט. אם החופש מופר במקום אחד
זו עילה להפר את החופש בעוד מקומות ומכאן, לך תדע לאן נגיע 🙂
סיגריה יוצרת תלות
והיא ממכרת בדיוק כמו סמים (ואף יותר מחלק מהם). היא אכן פוגעת בבריאות אבל יותר מזה, אין לה שום ייתרון מלבד תחושה שגויה של רגיעה (שגם היא נעלמת אחרי שמתמכרים).
מקטרת זה לא מגניב
זה מסריח (במיוחד בהתחלה ובסוף), זה לא מועיל לאף אחד (אפילו מזיק) ו…. זה מסריח!!!!
מסכים איתך לחלוטין
המדינה נוטה לאחרונה לחוקק חוקים שמתערבים בשטח הפרטי של כולנו – זו בסה"כ עוד דוגמה.
עובדה שזה ככה בכל העולם
ההבדל היחיד שבשאר העולם, אותם פאבים ובארים עושים מקום סגור בשביל גם אותם מעשנים. פה הם לא רוצים להשקיע בזה, אז אתה יכול להאשים רק את בעל הפאב. מצטער, אבל בנאדם שלא מעשן, לא צריך לסבול מחוסר מקום לבלות בו.
למה שיתחשבו בך דווקא?
פרורי לחם עלולים לפגוע בחולי צליאק (שמספרם הולך וגדל), האם גם צריך לאסור על עסקים להגיש לחם?
שבפאב יהיה שלט אין כניסה ללא מעשנים
כל זמן שיש והוא מאפשר כניסה, אז הבריאות שלי על אחריותו. זה שלא מעשן שם והוא סובל מאלו שלא ממש איכפת להם מאף אחד חוץ מעצמם, זה לא אשמתו. פה בארץ להסתכל על כוח צרכני זה שטות מהסיבה שהישראלי הוא לא כוח מאוחד.
זו בדיוק הטענה שלי
שהמדינה לא צריכה לחייב עסקים לא לאפשר עישון, אלא לעשות אחד משני הדברים הבאים:
הקונטרה שלך לא נכונה
אותו צליאק, לא חייב לאכול את הלחם. שלא כמו אחד שלא מעשן שהעשן נכפה על הריאות שלו יחד עם הסרטן. הדבר היחיד שאני יכול להסכים איתך זה על מספר 2 שעסק חייב באופן מפורש לומר אם יש עישון או אין עישון.
אוכל צליאק לא חייב לאכול לחם
בשביל להפגע. מספיק שמכינים את הלחם באותו מקום שמכינים את שאר האוכל כדי שגם האוכל שלו לא יהיה בטוח. זו גם הסיבה שעל מוצרים רבים כתוב "עשוי להכיל גלוטן" – הם מיוצרים על פס ייצור שמשמש גם לייצור מאכלים עם גלוטן.
אותו דבר לדעתי גם לגבי אלכוהול
הרי שתייני האלכוהול הם בין הרוצחים הגדולים ביותר בעולם, אני לא רואה את זה קורה אבל בזמן החיים שלי. אז עושים מה שאפשר במה שאפשר, אז אם מעשנים למיניהם רוצים להרוס את הבריאות של עצמם שירגישו חופשי. לא צריך להפריע להם העישון בחוץ ובקור כי לא איכפת להם מהבריאות גם ככה.
על זה יש ויכוחים
כי יש טענות שאלכוהול בכמויות קטנות לא מזיק ואפילו עוזר. אני אוהב לשתות פה ושם כוס יין טוב עם הארוחה שלי.
אפשר תמיד להתווכח לכל הכיוונים
הדבר היחיד שאני רואה בתור עובדה, זה שעל כל בנאדם דברים משפיעים בצורה אחרת לגמרי. אמא שלי עישנה מגיל 14 ותודה לאל טפו טפו טפו בכל בדיקה של הראות הן נקיות משום מה. לעומת זאת שתי האחיות שלה שלא מעשנות יש סרטן.
אין ספק שיש מקרים לכל הכיוונים
צריך להסתכל על סטטיסטיקות נרחבות ואף אחד לא יטען כיום שסיגריות לא גורמות סרטן לרוב האנשים.
אני לא מאמין ממש בסטטיסטיקות
כל הסטטיסטיקות בסופו של דבר טועות, מהסיבה הפשוטה שהן לא ממש כוללות את כל האנשים בעיר אחת או בארץ אחת. הן ראנדומליות לחלוטין ואפשר לשנות את התוצאות שלהן די בקלות, הכל תלוי במי מזמין את הסטטיסטיקה עצמה.
אין דרך אחרת
מאחר ואין אפשרות לבדוק את כל האנשים, אנחנו נאלצים להסתמך על סטטיסטיקות. אנחנו מניחים שמה שמשפיע כל אחוז מסויים של אנשים במבדק של מספר גדול של אנשים ישפיע באחוז זהה או מקורב על כלל האוכלוסיה.
תמיד יש דרך אחרת… אם מחפשים
הבעיה שבכל דרך יש בעיות, בוא נאמר שיבדקו את כ-ו-ל-ם או ירצו, אז נתלונן על הפרת זכויות הפרט. מה שמשפיע על אחד לא בהכרח משפיע זהה לאחר, במיוחד כשיש כ"כ הרבה סוגי בניאדם באווירות שונות. והיוצא מהכלל הוא לדעתי חשוב.
הקטע עם השן הוא פיקציה
ערכו כמה וכמה בדיקות וקולה לא ממיסה שן, היא רק מאיצה את הריקבון שלה.
אתה מציג גישה של הכל או כלום
שהיא בעייתית עבור נושא כב מורכב כמו עישון טבק.
מעשנים לא רוצים להרוס את הבריאות
שלהם. זו טעות לחשוב כך.