"אתה רואה את הפחית שהיא מחזיקה?". "כן". "זו בעצם פרסומת לספרייט, אבל הם לא מגלים לנו שזו פרסומת". "באמת?". "כן! וגם העט שהוא כותב איתו זו בעצם פרסומת לפיילוט". "אתה צוחק עלי!". "בכלל לא. אתה יודע כמה רשת אופטיקנה שילמו בשביל שהגיבור יהיה עם משקפיים שלהם?". "זו זוועה! איפה אפשר למחות על דברים כאלה". "אין מה לעשות, ככה עובדת הטלוויזיה היום. אתה זוכר את התוכנית ההיא שראית אתמול?". "כן". "ידעת שהאף של הדמות הראשית הוא בעצם פרסומת לניתוחים פלסטיים?"
קשה לי להנות מסרטים. קשה לי להנות מסדרות טלוויזיה. בכל פעם שאני רואה מוצר מסויים מבליח על המסך מיד עולים לראשי כל ההסברים שקראתי על תוכן שיווקי וכיצד בסצנה קטנה שמציגה את המוצר בעצם מנסים המפרסמים להחדיר אותו לתודעה שלי. החיוך שעולה על פני למראה תסריט מבריק הופך למריר בכל פעם שאני שם לב לפחית קוקה קולה או למשאיות עם לוגו של חברה. למה הם לא מסוגלים לעשות הפרדה? תוכן זה תוכן ופרסומת זה פרסומת. אני לא נהנה כשמנסים למכור לי מוצרים בלי שאני יודע את זה.
זה גורם לי לתהות. בעונה הראשונה של האלופה עורכת הדין הלסבית נהגה להסתובב עם סיגריית פלסטיק בפה. האם מדובר בתוכן שיווקי או בנסיון לגרום לדמות להיות מעט עמוקה יותר. בעונה השניה של האלופה הכתבת החמודה נהגה למצוץ סוכריות על מקל בשעה שעבדה. האם מדובר בתוכן שיווקי או בנסיון להגביר את מימד ה"תום" של הדמות? האם לעד נגזר עלינו לחיות באי וודאות?
ובעצם, מה יכולים התסריטאים המפיקים או הבמאים לעשות? האם הם חייבים להקפיד שכל דבר שהם עושים יהיה נטול מותגים? האם כשאחת הדמויות צמאה היא חייבת לשתות מים? או ללגום נוזל לא ידוע מפחית בלתי מזוהה? הם הם צריכים לעצב מכונית מסוג חדש על מנת שלא יאשימו אותם בפרסומת?
אולי צריך להמציא תו מיוחד שיוענק לסרטים המצהירים שהם לא קיבלו תשלום מאף אחת מהחברות שמוצריהן מופיעים בסרט. רק כדי שאנחנו נדע ונוכל להנות גם כאשר אחת הדמויות חובשת ביגוד של קסטרו.
** בעל הבלוג מצהיר בזאת שלא קיבל תשלום מאף אחת מהחברות ששמן מופיע בפוסט הנוכחי**
זו הטענה שלי ממזמן.
היום כבר אי אפשר לדעת מתי זה סתם חלק מהעלילה, ומתי זה תוכן שיווקי.
אני בעד סימון שכזה, כמו הדירוג לגילאי הצפיה.
בל לך תדע שלא עובדים עלינו גם בזה….
עלולים לעבוד עלינו. אבל במקרה שמישהו יכתוב שהוא לא קיבל תשלום ויתברר שהוא כן קיבל, השם שלו יוכתם כשקרן וזה די מרתיע…
ממתי כתם של שקרן מרתיע?
אנשים נלחמים להיות בין 120 שקרנים עם משכורת…
פוליטיקה ויצירה הם שני תחומים שונים. כמו שאנשים יוצרים שונאים כשמאשימים אותם בהעתקה, כך הם שונאים להחשב לשקרנים. מעבר לכך אולי ניתן יהיה לתבוע אותם על הטעיית הציבור…
יותר מדי מסובך בשבילי.
לי אישית זה לא מפריע
להפך אני מאמין שיבוא יום ומישהו יהיה מספיק חכם להפיק סדרות וסרטים ולהפיץ אותם בחינם ברשת כשאת הרווחים הוא מקבל מפרסומות שמשולבות בתוכן וכוץץץ
אני די בטוח שחלק לא קטן מהסרטונים הויראליים עושים את זה. לי אישית זה מאוד מפריע. אני לא אוהב שעושים עלי מניפולציות. כאשר מישהו מפרסם משהו, הוא צריך ליידע אותי שהוא מנסה לדחוף לי מוצרים ושהתוכן שלו לא תמים כל כך.
אם הוא מודיע על כך, אין לי כל בעיה עם זה. אני בוודאי אהנה פחות מהתוכן כי אני אדע שחלק מהתכנים המופיעים שם מיותרים, אבל לפחות אני אדע את זה.
אתה לא רואה את זה בצורה הנכונה
תסתכל על זה ככה
בגלל שבתוכן שולבה פרסומת אתה משלם פחות(אם בכלל) על התוכן
מודל כלכלי שכזה נראה לי אפילו חיובי…
הלוואי וזה היה כל כך פשוט
תקח לדוגמא את הקולנוע.
סרטים בקולנוע משתמשים כבר שנים על גבי שנים בתוכן שיווקי.
זכורה ל”טובה” הסצנה מהאלמנט החמישי, שהם נוסעים במונית בהתחלה, ועוברים ליד 2 משאיות של מקדונלדס עם הלוגו הקשתות מתנוסס עליהן בגדול.
ועדיין מחירי הכרטיסים רק עולים ועולים…
הבעיה במודל הכלכלי של הקולנוע שאת הכרטיסים לא מוכרים חברות ההפקה
כשאתה בקולנוע אתה משלם לגלובס גרופ
ולא לפוקס המאה ה20
הרווחים מהפרסום "הסמוי" במודל הזה הם רווחים משניים שנועדו לצמצם את עלויות ההפקה
כן במקרה הזה אתה לא מרוויח מזה בצורה ישירה
אבל בקרוב אתה תראה יותר ויותר תוכן חינמי שהרווח בו הוא בעיקר מפרסום
כבר עכשיו אתה יכול לגלוש לאתר של SCI FI
ולראות סדרות בחינם(אם אתה גולש מאמריקה או דרך פרוקסי אמריקאי)
בנתיים חברות ההפקה משתמשות באינטרנט כמדיה משלימה לטלוויזה ולקולנוע
אבל לאט לאט זה משנה
בקרוב יהיו סדרות וסרטים שמופצים בעזרת האינטנט בלבד כשהרווחים מהם יהיו מפרסומות "סמויות"
אין לי בעיה עם הקונספט, יש לי בעיה עם היישום. כל עוד הפרסומות הן "סמויות" ולא אומרים לי שדוחפים לי מוצרים, זו פעולה לא אתית מבחינתי.
אין לי בעיה שישלבו פרסומות בתוכן כל עוד יהיה ברור לי ולאחרים שמדובר בפרסום.
רווח זה רווח ואתיקה זו אתיקה ולצערי במקרים רבים הם מתנגשים…
אתה צודק לגבי הקולנוע, אבל עם ההפקה של הסרט זולה יותר (יחסית) אזי עלות הקניה של חברות בתי הקולנוע אמורה להיות זולה יותר, ומכן הכרטיס של הצופה אמור להיות זול יותר, אבל בפועל זה לא קורה.
לאורי:
תראה זה כבר דיון אחר לגמרי לגבי ההבדל בין פרסומת סמוייה לפרסומת בלתי סמוייה
כשהדמות הראשית יושבת בדיינר כולשהו ואוכלת צ'יזבורגר ושותה קולה כשהתווית על הבקבוק מוצגת למצלמה בצורה ברורה
זאת פרסומת סמוייה
אבל אם אותו הבקבוק הונח על השולחן בצורה אקראית זאת כבר לא פרסומת סמוייה?
מה ההגדרה של פרסומת סמוייה בעצם?
פרסומת שמתגנבת לתת מודע ללא אזהרה מראש?
אותו הדבר אפשר להגיד על שלט חוצות שאתה עובר מולו במהירות תלת-ספרתית
או על המודעה בעיתון שלא הסתכלת עלייה אפילו אבל זווית העין קלטה את הלוגו של החברה המפרסמת
לפי מה שאני מבין אתה סך הכל רוצה שלפני שהסרט מתחיל יזהירו אותך שישנם פרסומות סמויות בסרט?
זה מה שיגרום לך להרגיש יותר טוב?
זה לא שאתה לא יודע מראש שכמעט בכל הסרטים יש פרסומות סמויות
אני פשוט לא מבין למה אתה מתעקש על זה
לרוזניק:
זה בגלל שה"תאגידים" עובדים בצורה קצת דפוקה
הם רואים את הלקוח כאויב במלחמה על כסף
אבל לאט לאט הגישה הזאת משתנה
אני מעריך שבשנים הקרובות נרגיש את השינוי הזה בצורה הרבה יותר ניכרת
רזניק ולא רוזניק:-P
ובנוגע לתאגידים, אני לא רואה את זה משתנה, אבל כנראה אתה אופטימי יותר ממני.
מצטער יש לי מכר בשם רוזניק כנראה שפשוט השחלתי לשם את ה"ו" אוטומאטית
אני לא אופטימי אני קאפיטאליסת
אני מאמין שבסופו של דבר ה"שוק" יאזן את עצמו בצורה שתטיב לכולם
טוב לדעת שהקפיטליזם חי וקיים.
אני מתעקש על זה מהסיבה הפשוטה שאני חושב שצריכה להיות הפרדה בין התוכן לפרסומות. אני צריך לדעת מתי אני רואה פרסומת ומתי לא.
אם יוצר הסרט קיבל תשלום על מנת להניח את בקבוק הקולה על השולחן הרי שזו פרסומת. ואם הוא לא מיידע אותי שחברת קוקה קולה שילמה לו על מנת להניח את הבקבוק על השולחן, הרי שזו פרסומת סמויה.
אני לא לחלוטין מנותק ואני לא אדרוש מיוצרי הסרטים לוותר על ההכנסה. אני רק אדרוש מהם ליידע אותי שמותג זה וזה וזה המופיעים בסרט מופיעים שם כפרסומת ויוצרי הסרטים קיבלו תשלום על כך.
כשאני עובר מול שלט חוצות ואני קולט את שם המותג בזווית העין, אני עדיין יודע ומיודע שזו פרסומת. זה נמצא באזור שמיועד לפרסומות וממותג ככזה באופן ברור.
יש לי בן דוד שעובד כגרפיקאי בחברת פרסום גדולה
אני לא יכול לראות טלביזה אם אותו הבן דוד
כל כמה שניות הוא זורק הערה בסגנון: "אני עיצבתי את ההדפס על החולצה של ההוא ועוד חודש זה יהיה מודפס על קוטקס לנערות" או "אני עיצבתי את המפיות העלו"
או חבר שלי עיצב את זה וזה וזה…
הפרסומות הסמויות מושרשות כל כך עמוק שזה מיותר להודיע עליהם מראש כי כבר ידוע מראש שהן נמצאות בכל חור
אם זה ידוע ומוכר זה בסדר?
אז יאללה בוא נוריד את ההגבלות של הרשות השניה, הרי יודעים שבערוץ 2 יש פרסומות, אז בוא נוריד את ההגבלות. ויאללה בלאגן
הרי יודעים שקיציס מפרסם את 012, אז מה זה משנה אם בתוכנית שלו "מי חכם יותר מתלמיד כיתה ו'" הוא יזכיר כל שניה את 012, הרי יודעים שהוא מפרסם, אז למה לא?
ע"פ הגישה שלך אין שום טעם להילחם בזיהום אוויר, באנשים שמעשנים במקומות ציבוריים, באלימות ובכלל בכל דבר שמושרש בחברה. אני חושב שזו לא גישה נכונה…
אני גם חושב שצריך להמציא לזה תו מיוחד . לפחות לפי מה שכתבת בפוסט הזה 🙂 חתימה טובה ורק בריאות 🙂
אכן, תו מיוחד, לדעתי, זה הפתרון היחיד.