כולנו מכירים את השרביטים/מקלות שבלוגרים שונים נהגו להעביר בינם לבין חבריהם. חלק מהם דרשו מהבלוגר לכתוב 5 פרטים שלא ידעו עליו, חלק מהם דרשו לקשר ל 3 בלוגים שהוא אוהב וחלק ביקשו מהבלוגר לכתוב רשימה של 10 דברים על כל נושא שהוא. אבל כמו בכל דבר טוב, בסוף מתחילים להגזים.
שרביט חדש מסתובב לו בבלוגיה של תפוז. הפעם מבקשים מעבירי השרביט שנכתוב על עצמנו לא 5 פרטים לא ידועים, אלא 100. מה שמדהים אותי באמת הוא שאני רואה שהבלוגרים דווקא משתפים פעולה. לאט לאט אני נתקל בעוד ועוד פוסטים המספרים לי 100 פרטים על הכותב אותם.
אני אוהב לקרוא פוסטים מההתחלה עד הסוף, אני אוהב להתעמק במילים ולהבין את מה שרוצה הכותב להעביר, אבל עם כל הכוונות הטובות שלי אני פשוט לא מסוגל לקרוא רשימה שכוללת 100 פריטים שרובם נכתבו כדי לצאת ידי חובה ולא מכיוון שיש בהם עניין אמיתי לקורא. כאשר הבלוגרים התבקשו לכתוב 5 פריטים בלבד, הם הקדישו לכל פריט ופריט תשומת לב, דאגו לברור את הפרטים העסיסיים והמעניינים ביותר ובד"כ גם הרחיבו עליהם על מנת שנוכל להבין באמת על מה הם מדברים. כעת, בעידן המאה, הרשימה נראית כמו רשימת מכולת ומעניינת באותה מידה.
לשיטת השרביטים יש הרבה יתרונות ובאופן כללי היא נתפסת כדבר טוב שקורה בבלוגספירה. אנשים מוצאים על מה לכתוב, מקשרים לבלוגרים אחרים, נזכרים באירועים מהעבר ונותנים לקורא עוד הצצה לתוך החיים שלהם. אבל כמו כל דבר טוב, הוא הופך למייגע ברגע שמגזימים. זה מייגע לבלוגר עצמו שנאלץ לחשוב שעות נוספות על מנת למצוא פרטים שהוא עדיין לא כתב בבלוג וזה מייגע לקורא שנאלץ לקרוא רשימה באורך הגלות שרובה לא מעניינת בעליל רק כדי למצוא כמה פנינים.
אני מאמין שבניגוד לשרביטים הקודמים, שרביט ה-100 ידעך במהירות. באינטרנט, שבו אוהבים את הכל קצר ולעניין, קשה למצוא מספיק גולשים שיסכימו להשקיע חצי מהיום רק בשביל לכתוב על עצמם. אני יודע שאני לא אסכים וחבל לי להיות האחד שישבור את השרשרת…
אני מקווה שידעך.
אגב – לא שלחת לי קישורים לשאר הבלוגים שלך.
בטוח שידעך,השאלה היא תוך כמה זמן?
אתה יכול לראות את "הבלוגים שלי" בסרגל הימני של הבלוג הזה…
באמת הגזימו. אני מקווה שלא דורשים מכל משורבט להעביר הלאה אל עוד 100 בלוגרים…
למזלנו לא. למען האמת בבדיקה חוזרת זה לא בדיוק שרביט כי הוא לא מועבר. התופעה מתפשטת בצורה של לחץ חברתי, חברים שלך עושים, אז גם אתה מרגיש מחוייב…
בתור מי שהתחילה את הטרנד הזה, אני חייבת להגיד כמה דברים.
קודם כל, זה בכלל לא היה שרביט. זה היה אני, שרוצה לכתוב 100 דברים על עצמי. כמה אנשים שקראו את הרשימה שלי החליטו לעשות אחת משל עצמם. אחר כך זה הלך וצבר תאוצה לדבר הנוראי הזה שזה יצא בסוף.
דבר שני, גם רשימות של 100 דברים על בנאדם אפשר לעשות בכמה דרכים.
יש מי שכתבו רשימת מכולת, יש מי שפיצלו סעיף אחד ל-10 סעיפים כדי למרוח משהו, ויש מי שבאמת השקיעו מחשבה בכל סעיף וסעיף.
אני לא אגיד שקראתי את כל הרשומות ה-100 של כולם. ממש לא! אבל בהחלט קראתי בסביבות ה-25, מבלוגרים שהכרתי לפני, ומבלוגרים שלא. וראיתי שיש רשומות ששיעממו אותי, ויש כאלה שלא הרגשתי שכבר עברו 100 סעיפים.
הכל תלוי בכותב, אני מניחה. ובקורא.
כמו כל דבר, בעצם ….
הכל תלוי בקוראים ובכותבים, אני מסכים איתך. אני אוהב לקרוא מה שאנשים כותבים, ולקרוא 100 דברים תופס לי הרבה מאוד מהזמן. כשאני קורא באינטרנט אני אוהב לקבל מידע שמעניין אותי ומהר וכאשר מדובר ב 5 דברים מאוד קל לי לשפוט אם המידע מעניין אותי או לא בתוך מספר שניות. כאשר יש 100 פרטים אין לי דרך לדעת אם יש שם משהו שמעניין אותי ולהתמקד בו. זו הסיבה שהפרוייקט הזה (שכבר הבנתי שאינו שרביט) לא התאים לי אישית, ולדעתי גם פחות מתאים לאינטרנט שבו הכל קצר ומהיר…
אני דיי בטוחה שרשימת ה-100 היא לא מהפוסטים הארוכים שקראתי, אבל שוב, כל אחד וכוס התה שלו..
כך או כך, לי אין בעיה עם פוסטים ארוכים, ואני אפילו מחבבת אותם. כל עוד הנושא עצמו מענין בעיני 🙂