הדירה הראשונה
את הדירה הראשונה שגרתי בה אני בקושי זוכר. היא היתה בחולון ברחוב עין יהב ואני גרתי בה במשך עשר שנים. מרגע שנולדתי ועד כיתה ה`. אני כן זוכר את הצורה החיצונית שלה. מעין בית ישן כזה, צבוע בחום בהיר מאוד. היתה לה חצר קטנה עם דשא מצהיב מאחורה, כזה שאף אחד לא טיפח אותו אבל עדיין נלחם על חייו. בכניסה לבניין לא היתה דלת, ובכניסה לדירה היתה דלת עם מפתח ישן (מהמפתחות הדקים האלה בתקופה שלפני פלדלת). לדלת היתה ידית מבחוץ, כך שלא היתה אפשרות להינעל מחוץ לבית, כיום אני לא רואה את עצמי גר במקום כזה. כל אחד שרצה יכול היה להכנס בכל רגע מבלי לצלצל או לדפוק בדלת. אבל זו היתה תקופה הרבה יותר תמימה.
אני זוכר את שתי הגינות הציבוריות ליד הבית. קראנו לאחת מהן הגינה הגדולה ולשניה הגינה הקטנה. בפועל השטח שלהם היה זהה (בדקתי לא מזמן) אבל באחת היו יותר מתקני שעשועים וזה מה שעשה לנו את ההבדל.
בדירה הראשונה הכרתי את החברה הראשונה שלי, תמר. סבתא שלה גרה 20 מטר מאיתנו וכשהיא באה לבקר אותה היא מאוד השתעממה, אז סבתא שלה אמרה לה "את רואה את הג`ינג`י הזה שם? לכי תדברי איתו". הייתי חבר של תמר במשך כ 3 שנים ועד היום אני שומר את המחברת הזאת שבה כתבתי שאני והיא נתחתן (נהגתי לתכנן רחוק מאוד בגיל 6).
בדירה הראשונה הכרתי את כל השכנים באזור. כולם הכירו שם את כולם וכולם שיחקו ביחד בגינה הגדולה. הכרתי מעולה את כל הכלבים שבאו לשחק איתנו ואפילו הוצאתי אותם לטיול לפעמים כשהרשו לי (בחינם… באמת!!).
בסביבות כיתה ד` כל השכנים שהכרתי כבר עברו דירה. גם אני וגם הורי לא ממש הצלחנו ליצור קשר דומה עם השכנים החדשים (עם חלק מהישנים אמי היקרה עדיין שומרת על קשר). בסביבות כיתה ה`, החליטו הורי שהגיע הזמן לשנות מיקום.
הדירה השניה
גם הדירה השניה היתה בחולון, היא היתה גדולה יותר, מרווחת יותר ואפילו היה לי חדר משלי. מבחוץ היא נראתה יפהפיה. אדניות על החלון, צבע חום לא כהה מדי ולא בהיר מדי. היתה חניה מאחורי הבית, ואפילו היתה חצר. החצר היתה כל כך מעוצבת עם צמחים יפים עד שלא היה מקום לשחק בה.
מבפנים הדירה היתה גדולה וארוכה. הדרך מהחדר שלי לסלון ארכה כמה מטרים טובים (למרות זאת ניתן היה לשמוע את הנחירות של אבי כאשר הוא נרדם בסלון ואני גלשתי להנאתי בחדר). החדר שלי היה גדול יותר משל אחי מה שגרם לכך שגם המחשב וגם הטלוויזיה הונחו אחר כבוד בחדרי, וכולם התנחלו שם לאורך כל היום.
בדירה הזאת לא יצרנו קשרים טובים. השכנים בדירה לידנו התחלפו מדי שנה (ככל הנראה בגלל שזו היתה דירה בשכירות). עם השכנים בדירה מתחתינו ההורים שלי הסתכסכו מהר מאוד (מאחר וגם כל שאר הבניין היה מסוכסך עם השכנים האלה, אני תולה את האשמה בהם). ועם השכנים שנותרו עוד דיברתי פה ושם אבל לא נוצר קשר כמו בדירה הקודמת.
בדירה הזאת גרתי כ 13 וחצי שנים שבמהלכן עשיתי צבא, התחלתי ללמוד והפסקתי, נסעתי לחו"ל, הפכתי לקופירייטר, התחלתי ללמוד שוב. בתקופה הזאת הכרתי גם כמה חברים שאני שומר עימם קשר עד היום. מה שהכי היה חסר לי בתקופה הזאת, היו כלבים. היו המון כלבים בשכונה ובאזור ומסיבה כלשהי לא הצלחתי להתחבב על אף אחד מהם.
בסופו של דבר, החלטתי שהגיע העת לפרוש כנפיים ועברתי לדירה השלישית.
הדירה השלישית
הדירה השלישית היתה ברמת גן. עברתי לשם כי זה היה קרוב למקום העבודה שלי ונמאס לי לקחת אוטובוסים כל הזמן. בדירה הזאת חייתי עם שותפה מקסימה וכלב מהמם, ואני יכול לומר בוודאות שזו היתה אחת התקופות המקסימות בחיי.
הדירה עצמה לא היתה גדולה במיוחד. אמנם זו היתה דירה של שלושה חדרים, אבל שני דיירים וכלב נוטים לתפוס הרבה מקום. הרצפה בדירה היתה ישנה, המטבח היה קטנטן והיו שם כל מיני שאריות שהשאירו הדיירים הקודמים ולא הצלחנו להסיר בלי לפגום בדירה (אבנים מוזרות שדבוקות בכוח לדלת, סימנים מוזרים על השיש וכו`). הדירה היתה ממוקמת ממש מעל רחוב ראשי כך ששמענו הרבה צפירות במהלך היום והלילה.
למרות כל הפגמים האלה, התאהבתי בדירה מהרגע הראשון. אני לא יודע אם זו הדירה שגרמה לי להתאהב בה או הכלב החמוד ומקסים של השותפה שלי. עם הזמן הפכתי להיות זה שמוריד אותו מדי יום, קניתי לו המון צעצועים וממתקים ובכלל פינקתי אותו. אתם יכולים לתאר לעצמכם כמה הייתי עצוב כשנאלצנו להפרד.
רק שנה הייתי בדירה הזאת אבל זה הרגיש כמו חיים שלמים. בתום השנה בעלת הבית רצתה להעלות את שכר הדירה והשותפה שלי החליטה לעבור לגור בדירה אחרת עם חברה שלה. מאחר ולא חיפשתי אחרי דירה חדשה, נאלצתי לחזור לגור בדירה השני עם ההורים. חשבתי לזה יהיה לחודש חודשיים, אך בגלל הנוחות ובגלל העצלנות הטבעית שלי, זה ארך יותר משנה.
שנה אחרי שחזרתי לגור עם ההורים, הם החליטו לעבור לדירה הרביעית.
הדירה הרביעית
הדירה הרביעית נמצאת בגדרה. ההורים שלי החליטו שנמאס להם מהמריבות עם השכן המסתכסך, נמאס להם שהם היחידים שדואגים לגבות ועד בית (ולהשלים עבור אלה שלא משלמים) ונמאס להם מהאזור באופן כללי. אז הם חסכו, וקנו בית יפהפה בגדרה. בית פרטי, דו קומתי עם חצר גדולה ומרפסת יפה. העסקה היתה כל כך טובה שהם לא היו חייבים למכור את הדירה השניה. בסופו של דבר עם מכרו כי לא היה להם כוח לכל הנושא של ההשכרה.
הדירה הרביעית היתה מושלמת כמעט מכל הבחינות. היתה לי פרטיות כי אני ביליתי בקומה העליונה בעוד ההורים בילו בקומה התחתונה. היה נעים כי היה מיזוג מרכזי גם ככה החדרים לא התחממו יותר מדי. היה שקט כי זו שכונה חדשה ואין שם הרבה אנשים שיעשו רעש. היו גם הרבה כלבים באזור אז אני בכלל התמוגגתי.
הבעיה של הדירה הרביעית היה שגדרה זה מקום נידח. אין רכבת שמגיעה לשם. יש קו אוטובוס אחד או שניים שמגיעים לאזור ולוקח להם שעה להגיע לתל אביב. המרכז המסחרי הקרוב הוא ממש קטן ואין בו כמעט כלום כך שעל מנת לרכוש דברים רציניים צריך לנסוע עד ביל"ו סנטר. במילים אחרות – חור. חור יפה, אבל עדיין חור.
בצר לי, לאחר כשלושה שבועות בבית החדש, עברתי לדירה החמישית.
הדירה החמישית
תכירו את הדירה הנוכחית שלי. אין בה סלון. הסלון הוא בעצם חדר השינה. בזכות הויתור על הסלון, יש מטבח גדול. יש אמבטיה ושירותים, ויש מרפסת בגודל של קופסת גפרורים.
זה הלילה השני שלי כאן וכבר הספקתי לרהט אותה במיטה שולחן, מקרר, מיקרוגל, כירה חשמלית, אורגן (ואני מתעתד ללמוד לנגן עליו בקרוב) וטלוויזיה. המקום נמצא במרחק הליכה מהעבודה ובמרחק אוטובוס אחד ממרכז תל אביב.
אין לי יותר מדי מה לספר עליה. שני לילות זה לא מספיק זמן בשביל לצבור חוויות, אבל כבר גיליתי שיש שתי מכבסות באזור, סופרמרקט במרחק הליכה וגן ציבורי עם המון כלבים (יש לי איזשהו פטיש לכלבים אם לא הבנתם עד עכשיו). בעוד שלושה ימים יבואו להתקין לי את הכבלים והאינטרנט ובינתיים אני מתעלק על רשת אלחוטית שאני קולט כאן.
אז תגידו לי מזל טוב. אני גר לבד.
יאללה בשעה טובה
אהבתי את סיפור הדירה להשכיר שלך, איך השכנים? יש דבר כזה?
נו בשעה טובה!
הגיע הזמן באמת, השעות של חיפוש בהומלס, הסיבובים המייותרים.
המוני מזל טובים!
תתחדש, דירה לבד-לבד זה אחד הדברים הכי כיפיים שיכולים להיות (שאלה: למה להתקין אינטרנט אם יש רשת אלחוטית שאפשר להתעלק עליה?), ותבלה בנעימים ומזל טוב וכו`. 🙂
מזל טוב[?]
אותי לא מושך צמד המילים "לגור לבד" בודד לי מידי.
מזל טוב}{
כל דירה מסמלת פרק חיים אהבתי איך שהצגת את זה.
בהצלחה ידידי מזל טוב
מתי אתה עושה חנוכת בית
מזל טוב צציקון (:
מזל טוב!
איפה הדירה? אני סקרנית… באיזה אזור. אני סוגרת שנה וחצי לבד בשכונת פלורנטין בדירת חדר קטנטנה! איזה געווה….
מזל טוב.
ממש סוכן נדלן, 5 דירות ב27 שנה…
בונא גדרה זה יותר חור ממגדל העמק :O
לנו לפחות יש חנויות נורמליות גם בתוך העיר ואם רוצים משהו ממש גדול אפשר לנסוע 15 דקות..
וואוו… להזכר בכל הדירות…
זה יהיה קצת מתוסבך כי עברנו הרבה פעמים בית, אני עוד זוכר ממש קטעים קצרים מהבית הראשון, ההורים שלי אמרו שגרנו ברחובות ומשם האמת אני זוכר רק את השטיח של הבית, אם כי יש לי זכרון פוטוגרפי ואם אניי אראה את הבית אני אזהה אותו.
יש שכנים
יש אחת מתופפת, די חמודה. היא זו שגרה בדירה שאני מתגורר בה כרגע. היא עברה לדירה קצת גדולה יותר קומה אחת למעלה.
נו, מתי אתה עובר למרכז? P-:
אני זוכר שתכננת את זה מהיום שבאת לעבוד כאן ועד ליום שבו עזבת בחזרה לב"ש.
תודה תודה
תשובה: כדי שאני לא אהיה תלוי ברצון הטוב של בעל הרשת האלחוטית. יום אחד הוא יחליט לנתק את המודם ואז מה?
לכל דבר יש יתרונות וחסרונות
בדירה לבד יש פרטיות שזה דבר חשוב מאוד מבחינתי. אין ציפיות של שותפים, אין שום דבר שלא תלוי בך ואתה יכול לעשות כל שינוי שבא לך מבלי שצריך להתייעץ עם אחרים קודם לכן.
תודה רבה
ואני חושב שאצל כולנו, כל מקום שבו אנחנו נמצאים מהווה תקופה מסויימת בחיים שלנו.
כפי ששמת לב, התוכניות שלי נזילות
נזילות לחלוטין.
תודה רבה 🙂
לא יודע מתי אני עושה חנוכת בית (בדירה הקודמת בכלל לא עשיתי). בכל מקרה אני צריך לרהט קצת את המקום ולהפוך אותו למסביר פנים לפני שאני בכלל חושב על זה.
10X
הדירה שלי היא באזור רמת גן
כמה דק` הליכה מהעבודה. ושנה וחצי זה בהחלט כבוד P:
ואני ממש לא מרגישה בודדה.
אולי יותר קשה לי עם רעיון של שותפים. הרבה פעמים לא מתחברים ואז יש לך בן אדם זר בבית. מרגיש לי לא נוח. תקפוץ פעם לבירה…
תגיד? מה זה הקניות שאתה עושה?
אתה מתכוון בהתחלה? כשרק ניכנסים? או שאתה הולך כל פעם למכולת ומשלם500?
חלק מהם כבר גיליתי…
חשבון הבנק שלי התדלדל מאוד בחודש האחרון….
לא צריך להגזים…
גדרה היא לא חור… אבל בנו בה שכונות חדשות שיחסית מרוחקות מהמרכז. אני מניח שבהמשך ייפתחו באזור עוד חנויות ותתפתח גם בתחבורה הציבורית.
ואני חשבתי שאני עברתי הרבה דירות…
אתה אוכל אותי בלי מלח P-: