אחת לכמה זמן יוצא לי לקרוא פוסט שמספר לי על דברים שקורים ממש מתחת לאף שלי ואני לא יודע עליהם כלום. אני מודע לכך שיש הרבה דברים כאלה ושלצערי אין לי אפשרות לדעת את כל מה שקורה בארץ, אבל כשאני קורא על זה בבלוג אני מתמלא שמחה לא ברורה על כך שדווקא בלוגר כותב על […]
חודש: יוני 2007
איך כותבים הערות?
אתם כותבים פוסט והטקסט זורם נהדר. אתם מגיעים לפואנטה ואתם יודעים שכולם פשוט יהנו מלקרוא אותו. אתם מסיימים את הפסקה האחרונה, עוברים על הטקסט שוב מגלים שיש עוד פרט אחד קטן שאתם מעוניינים להתייחס אליו, אבל הוא לא מתאים לשום מקום. במצב כזה אפשר לכתוב הערה.
קומדיה של עדויות
ידידי הטוב עדיאל (שם חצי בדוי) מתחתן בקרוב. כחלק מתהליך החתונה בישראל צריך עדיאל שני עדים שיעידו עבורו ברבנות. על מה הם יעידו בדיוק? זה לא ברור לי, אבל העיקר שהם יעידו. אני לא צריך לספר לכם כמה התרגשתי כאשר עדיאל פנה אלי וביקש ממני להיות אחד העדים. כמובן שהסכמתי. מאז עבר כחודש, ולפני כמה ימים […]
חשיבותה של עריכה
כששואלים אותי אם כדאי לפרסם פוסט מיד כשמסיימים לכתוב אותו או לחכות זמן מה ולעבור עליו שוב לפני הפרסום, אני תמיד ממליץ לחכות, לבצע מקצה שיפורים ורק אז לפרסם. לצערי אני לא תמיד מקשיב להמלצות שלי.
הבלוגוסופים
כשאני כותב משהו אני אוהב לחשוב שחקרתי את הנושא מכל כיוון למרות שאני יודע שברוב המקרים לא עשיתי את זה. כשאני מחווה דיעה בע"פ או בכתב, אני יודע שחלק מהקוראים יתייחסו אל דברי ברצינות תהומית למרות שלא כתבתי עבודה בנושא ושאין לי שום תואר בתחום. יש משהו בכתיבה שגורם לאנשים להתייחס אליה, ולכן גם אל […]
נאמר כבר הכל…
מהו מצעד הגאווה?מצעד הגאווה הוא מצעד שנתי המתקיים בערים שונות בעולם בו מציינים בעלי נטייה מינית לא הטרוסקסואלית וטרנסג`נדרים (להט"ב) את מאבקם להכרה ולשוויון זכויות, ומכריזים על גאוותם בזהותם המינית השונה. המצעד עומד בדרך כלל במרכזו של יום הגאווה, המהווה את יום חגה השנתי של קהילת הלהט"ב ובו מכלול פעילויות, אירועים ומסיבות סביב המצעד. כוונת […]
היום שבו גיליתי אותו
אני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול. הלכתי לי ברחוב וחשתי כאילו כל האוויר מחושמל. כלבים התרוצצו ברחובות ללא רצועות וחתולים ניתרו מן הגגות. להקות ציפורים עקבו אחרי לכל כיוון וחלקן אף ירדו לברכני לשלום. הצבים מיהרו בחזרה לבתיהם וממרחק ניתן היה לשמוע אריות שואגים ביראה. הרגשתי שמשהו חדש מתקרב. התקרבתי אל ביתי וראיתי את האור דולק […]
עוד קצת על 892
אומרים שבפרסום כמו בפרסום, זה לא משנה אם כותבים עליך דברים טובים או רעים. מה שחשוב הוא שמאייתים את השם שלך נכון. אני אומר שאם גם מצרפים תמונה, אז בכלל יצאת מלך.
על ילדים ובחירות
לילדים יש טעם מיוחד. אני זוכר שישבתי עם אחיינית שלי וצבענו ביחד ציור של דובי חביב. למרות שניסיתי, לא הצלחתי לשכנע אותה שאין דבר כזה דובים ירוקים ושאף של דובי לא יכול להיות תכלת. בשלב מסויים היא דווקא הבינה את מה שאמרתי ואז היא החליטה שמה שאנחנו צובעים זה לא דובי, זה זחל. חן גול […]
קריאה אחרת
ביומיים האחרונים כמעט ולא קראתי בלוגים. נתתי לעצמי חופש מהפעולה הזאת, שעד כמה שאני נהנה ממנה, הפכה לחלק משגרת החיים היומיומית שלי. אמנם כתבתי שני פוסטים (שלושה יחד עם הנוכחי), מאחר והבטחתי לעצמי שאתמיד בכתיבה קלנדרית בחלק מהבלוגים שאני עורך, אך לא נגעתי במחשב מעבר לכך. ביומיים האחרונים לא קראתי עיתונים. לא עיתונים מודפסים, לא עיתונים […]
אין חדש תחת המוזה
מהיום שבו התחלנו לאגור מילים, צלילים ותמונות. מהיום שבו התחלנו לשמור על כל מה שאחרים לפנינו עשו. מהיום שבו יצרנו מערכות שאפשרו לנו לדפדף אל העבר ולראות מה, איך וכיצד עשו את מה שעשו. מאותו היום גזרנו על עצמנו תסכול. מספר הצלילים בעולם מוגבל, כך גם מספר המילים ומספר הצורות. בשלב מסוים לא ניתן יהיה […]