כששואלים אותי אם כדאי לפרסם פוסט מיד כשמסיימים לכתוב אותו או לחכות זמן מה ולעבור עליו שוב לפני הפרסום, אני תמיד ממליץ לחכות, לבצע מקצה שיפורים ורק אז לפרסם. לצערי אני לא תמיד מקשיב להמלצות שלי.
כשכותבים פוסט, לא משנה איזה פוסט, כמעט תמיד טועים. כמעט תמיד יש איזשהו משפט שאינו ברור, כמעט תמיד יש שגיאות הקלדה וכמעט תמיד אפשר לנסח את הרעיון בצורה בהירה יותר. הנטייה של רובנו לפרסם מיד עם סיום הכתיבה היא שמבדילה בין פוסט חביב לפוסט מהמם.
לא סתם קיים מקצוע כזה – עורך. לאנשים רבים יש הרבה מה לכתוב, רעיונות מעניינים, דעות חשובות, סיפורים מרגשים, אבל הם לא מצליחים להביע את עצמם בכתב. כאשר מקשיבים להם מבינים ומרגישים את החשיבות ואת הייחודיות של דבריהם, אבל כשקוראים את מה שהם כותבים רואים סתם עוד טקסט משעמם. תפקידו של העורך הוא לקחת את הטקסט המשמים הזה, למצוא את הגרעין שלו, את אותו החלק המלהיב והמעניין ולשכתב את הטקסט בצורה כזאת שגם אנשים אחרים יראו אותו.
לא תמיד צריכים עורך מקצועי. בעיתונים, ערוצים מקצועיים ומגזינים לא ניתן להסתדר בלעדיו, אבל בבלוגים אפשר לשפר את רמת הכתיבה ברגע אחד ובהשקעה מינימלית. לאחר שסיימתם לכתוב פוסט, עזבו את המחשב לשעה שעתיים. כאשר תחזרו, קראו שוב את מה שכתבתם, כמעט בטוח שתמצאו שגיאות הקלדה. מעבר לכך, סביר להניח שיעלו בראשכם ניסוחים חדשים שיקלו על רצף הקריאה ויהפכו את הטקסט לברור יותר ונעים יותר לקריאה. אל תתעצלו, תקנו את כל מה שדרוש תיקון.
בסופו של דבר גם הקוראים שלכם וגם אתם תבחינו שרמת הכתיבה שלכם משתפרת ושההנאה מהכתיבה גדלה.