מהו מצעד הגאווה?
מצעד הגאווה הוא מצעד שנתי המתקיים בערים שונות בעולם בו מציינים בעלי נטייה מינית לא הטרוסקסואלית וטרנסג`נדרים (להט"ב) את מאבקם להכרה ולשוויון זכויות, ומכריזים על גאוותם בזהותם המינית השונה. המצעד עומד בדרך כלל במרכזו של יום הגאווה, המהווה את יום חגה השנתי של קהילת הלהט"ב ובו מכלול פעילויות, אירועים ומסיבות סביב המצעד. כוונת הגאווה אותה מפגינה הקהילה באמצעות המצעד היא לשדר לכלל הציבור מספר מסרים:
– השוני בנטייה המינית או בזהות המינית איננו חסרון או בושה.
– עידוד יציאה מהארון והצהרה על כך שמי שבוחר לחיות מחוץ לארון, על אף הקשיים הכרוכים בכך, ראוי להתגאות בבחירתו.
– קריאה להשגת שוויון זכויות מלא לכולם בחוק ובפועל, בלי תלות בנטייה המינית או בזהות המגדרית.
– עידוד יציאה מהארון והצהרה על כך שמי שבוחר לחיות מחוץ לארון, על אף הקשיים הכרוכים בכך, ראוי להתגאות בבחירתו.
– קריאה להשגת שוויון זכויות מלא לכולם בחוק ובפועל, בלי תלות בנטייה המינית או בזהות המגדרית.
מתוך: ויקיפדיה
למה דווקא בירושלים?
ירושלים היא עיר הבירה של ישראל. בירושלים יש קהילה לא קטנה של גייז. ברוב העולם מצעדי הגאווה נערכים בבירות. כך שאני חושב שהשאלה האמיתית היא "למה לא בירושלים?". התשובה לשאלה הזאת היא שחבורה של פורעי חוק הפועלים באופן לא דמוקרטי בעליל מטילה את חיתתם על העיר. אותם פורעי חוק מתייחסים אל הקהילה כתועבה ובעצם אומרים שהם מטנפים את ירושלים הקדושה בעצם צעידתם בה. האם אתם הייתם מוכנים שיתייחסו אליכם ככה?
מתוך: גאווה דמוקרטית (פוסט ישן שלי)
מותר לחוקק חוק אנטי-דמוקרטי?
מליאת הכנסת אישרה ביום רביעי את שתי הצעות החוק המיועדות לסכל עריכת מצעדי גאווה בי-ם ברוב גדול. הצעת החוק של ח"כ אלי גבאי (האיחוד הלאומי-מפד"ל) אושרה ברוב של 40 קולות מול 23. הצעת החוק של ח"כ יצחק וקנין (ש"ס) אושרה ברוב של 41 ח"כים מול 21.
המדובר בהצעת התיקון לחוק יסוד: ירושלים, שהגיש חבר הכנסת אלי גבאי (האיחוד הלאומי-מפד"ל) ובהצעה דומה שהגיש ח"כ יצחק וקנין (ש"ס). ההצעות מסמיכות את מועצת עיריית ירושלים לאסור על קיום מצעדים מטעמים של פגיעה ברגשות. ועדת השרים לחקיקה החליטה לתמוך בהצעה.
המדובר בהצעת התיקון לחוק יסוד: ירושלים, שהגיש חבר הכנסת אלי גבאי (האיחוד הלאומי-מפד"ל) ובהצעה דומה שהגיש ח"כ יצחק וקנין (ש"ס). ההצעות מסמיכות את מועצת עיריית ירושלים לאסור על קיום מצעדים מטעמים של פגיעה ברגשות. ועדת השרים לחקיקה החליטה לתמוך בהצעה.
מתוך: הארץ
היכן עובר הגבול?
ברור לי שת”א לא תפגע כל כך מהר, ברור לי שערים אחרות תפולנה לפניה אבל אני לא מוכנה לחיות ב”ביצה” אטומה, פשוט כי אז זה רק עניין של זמן עד ש”נחטוף על הראש”. ונחטוף.
לא ברור לי איך עוד אפשר לומר את זה – אנחנו בתקופה שחורה ובעייתית לדמוקרטיה. בדיוק כמו ששמים לילדים גבולות ברורים או שהם יתפרעו ככה אנחנו צריכים לשים לכנסת שלנו גבולות. אין ספק שהם לא שמים אותם לעצמם.
השילוש המקודש ממשלה-כנסת-משפט אמורים להגן עלינו ועל הדמוקרטיה שלנו. כרגע, זה לא נראה כאילו איכפת להם ממשהו חוץ מהכיסאות שהם מחממים.
לא ברור לי איך עוד אפשר לומר את זה – אנחנו בתקופה שחורה ובעייתית לדמוקרטיה. בדיוק כמו ששמים לילדים גבולות ברורים או שהם יתפרעו ככה אנחנו צריכים לשים לכנסת שלנו גבולות. אין ספק שהם לא שמים אותם לעצמם.
השילוש המקודש ממשלה-כנסת-משפט אמורים להגן עלינו ועל הדמוקרטיה שלנו. כרגע, זה לא נראה כאילו איכפת להם ממשהו חוץ מהכיסאות שהם מחממים.
מתוך: הבלוג של חנית
אממ
עובדה שהחוק עבר ברוב גדול, ירושלים היא לא כמו כל עיר בירה אחרת
ויי,
איך אתה משווה אתרים באינטרנט ועוד שעוסקים בסרטן השד
שמע
לא סתם כנראה ישנו הביטוי בתוך הארון או יוצאים מהארון.
אני מאמינה בהסכמה מתוך הבנה
אני לא אומרת שזה נכון לפגוע במתגאים אבל מאידך זה גם לא נכון לפגוע בחרדים. זה נימוק שעובד כמו חרב פיפיות.
מעניין אותי רק
למה פגע סוס מצדד בעניין , זה ממש לא נראה לי בגלל שזה קשור לדמוקרטיה, מי שלא צד בעניין לא יוצא בהגנה דוקא בנושא כזה.
בארץ אין גבולות ואין חוקים גם אלו
שקיימים אינם חוקים, ומעורר שאת נפש.
החוקים האלה מעלים לי את הסעיף
איך נותנים לדבר כזה לעבור אין לי שמץ של מושג!
הבעיה היא לא "ירושלים"
הבעיה היא שהכנסת מחוקקת חוקים לא דמוקרטיים. כזה הוא החוק שמונע ממיעוט להפגין בעיר הבירה שלו (ובעצם מאפשר לכל ראש עיר להחליט אילו מצעדים כן יהיו ואילו לא יהיו בעיר שלו בהתעלמות מוחלטת מזכויות המפגינים), כזה הוא החוק שיחייב את הגולשים להזדהות ביומטרית על מנת לגלוש לאתרים שמוגדרים כלא נאותים (ומי יהיה זה שיגדיר? ולמה שאני אאפשר למישהו מלבד המשטרה להחזיק בפרטי הביומטריים? האם תפוז ייחשב לאתר לא נאות? האם אתר העוסק בסרטן השד ייחשב ללא נאות? האם אתר המציג את הפסל דוד של מיכאלאנג`לו ייחשב ללא נאות?).
אני בהחלט משווה
בשני המקרים מעבירים בכנסת חוק שהוא לא דמוקרטי בעליל. חוק שכל מטרתו לפגוע במיעוט.
שום דבר לא מצדיק סתימת פיות
אחד הדברים החשובים ביותר בדמוקרטיה הוא חופש הביטוי והחרדים/דתיים באופן חוזר ונשנה מנסים לפגוע בזכות הזאת. אני בטוח שיש חילוניים רבים שסובלים כאשר אותם נחמנים משמיעים את המוזיקה שלהם בקולי קולות באמצע הערים שרוב תושביהן חילוניים. אני בטוח שאבות ואימהות רבים לא מרוצים כאשר מחזירים מקצועיים בתשובה לוקחים על עצמם להזמין את הילד שלהם בלי ידיעת ההורים כדי לחנך אותו בהפחדה לדת.
אין כאן פגיעה בחרדים
המצאותו של אדם וצעידתו בעיר הבירה שלו אינה פגיעה בחרדים. הליכה בלבוש חושפני אינו פגיעה בחרדים. כמו שכתבתי לטלי, אם הנימוק לביטול מצעדים הוא פגיעה בחרדים הרי שאני יכול לדרוש למהם להפסיק את ההחזרות בתשובה בתל אביב ה"חילונית" לטענתם. אני יכול לדרוש שלא לאפשר לרכבי הנחמנים להכנס לעיר מאחר והמוזיקה הרועשת שלהם מפריעה לי לישון ופוגעת בעור התוף.
אני משווה את זה דווקא בגלל שזו
פגיעה בדמוקרטיה. מדובר בשני חוקים שהועברו ע"י החרדים ששניהם כוללים שימוש שגוי בכלי הדמוקרטיה. שימוש שנועד לפגוע בחופש שלי ושל אחרים.
הטקסט הזה קייםבגירסאות רבות
ברשת. והוא תמיד נכון.