אפלטון הציע בתחילת אפריל רעיון חביב. למה שלא נתאגד יחדיו, בלוגרים מכל רחבי הארץ, ונקליט שיר עם מסר. במילותיו של אפלטון:
ברשותכם, תזכורת קצרה לפני הכול: לפני כחודש וקצת הצעתי שבלוגרים יתאספו ויבצעו שיר למען מטרה ראויה. משהו בנוסח We are the World של 1985 או Do they know it's christmas שבוצע בהצלחה רבה על ידי חבורת כוכבים שנה אחת בלבד קודם לכן. אמרתי לעצמי, ששיר הוא עניין מיידי. לכתוב שיר זו משימה קצרה בהרבה. להקליט אותו זה עניין של ימים ספורים (ואולי גם יום אחד בלבד; תלוי במחיר, בזמינות המשתתפים ובאנרגיות שיש להם). אורך ההקלטה אינו עולה על דקות ספורות. קל הרבה יותר לגרום לאדם ממוצע להאזין לחמש דקות שיר מאשר להקדיש כמה שעות, ימים או שבועות לקריאת ספר. אפשר רק לתאר מה הייתה הצלחת אותו מיזם של גיוס כספם למען רעבי אפריקה אילו היו טיפוסים כמו ברוס ספרינגסטין, טינה טרנר, הארי בלאפונטה וסטיבי וונדר מוציאים ספר ובו אסופת מאמרים שכתבו המנתחת את הסיבות להיווצרות הבצורת ביבשת השחורה, לסתימת דרכי האספקה של מזון לתושבי הכפרים ולאטימות ליבו של המין האנושי באופן כללי.
מאז עברו מים בירקון וחשבתי שהרעיון נגנז, למרות שהיו לא מעט שהביעו תמיכה. להפתעתי, חודש וקצת לאחר העלאת הרעיון המקורי גיליתי שהוא ממשיך לקרום עור וגידים ואפילו נבחר שיר
אחת השאלות המרכזיות הייתה על איזה שיר ללכת. אפשר תמיד לנסות ולכתוב משהו חדש, אבל זה ידרוש הרבה זמן ומשאבים. אפשר לקחת טקסט עברי מוכר (חשבתי על "היה לי חבר, היה לי אח", אבל זה כמובן לא מחייב אף אחד אחר), אבל גם זה ידרוש דיון ארוך למדי. וכאן אני שב ליואב איתמר. "האביר שלא היה" (שהיום מנהל את "ממנטו מורי") שיגר אלי את התרגום שלו ל"הזמנים משתנים" של דילן והציע את הטקסט הזה, שמנגינה כבר יש לו ממילא, כמועמד להקלטה. על איכות התרגום של יואב אני יכול להעיד אישית: אשתקד פרסם אצלי את תרגומו ל"הצעה צנועה", אותו מאמר סאטירי מבריק של ג'ונתן סוויפט שבו מציע הסופר האירי הנודע לבני ארצו המבוגרים לאכול לתאווה את ילדיהם משום שהללו ממילא אינם נושאם עימם ערך כלכלי כלשהו.
אתם מוזמנים לקרוא את השיר המקורי ואת התרגום בפוסט בלוגרים שרים יחד (חלק ב').
אני יודע שאני אשמח להשתתף, ואתם?
**עקב עומס בעבודה אני מוצא את עצמי מעדכן את הבלוג פחות מכפי שהייתי רוצה. אני מנסה עכשיו לחזור לפורמט של המלצה אחת לפוסט, ומתכוון לעדכן בקצב מוגבר. מקווה לעמוד בציפיות של עצמי 🙂