בכל תקופה ישנו נושא אחד חם שכולם כותבים עליו. פעם זו היתה זרובבלה והגזענות, פעם זו היתה טרטמן והתואר וכיום זה אולמרט ווינוגרד. לכל אחד יש דעה, כל אחד רוצה לפרסם את מה שהוא חושב וכל אחד רוצה שיקראו אותו.
תמיד מגיע השלב הזה שבו בלוגר מוצא את עצמו מעוניין לכתוב על הנושא החם אבל לא מוצא שום זווית שתחדש משהו. כולם כבר כתבו וטחנו את הנושא מכל הכיוונים. אולמרט צריך להתפטר, אולמרט לא צריך להתפטר, אולמרט צריך לפטר את פרץ, פרץ צריך להתפטר בעצמו, מי שאשם זה הצבא, מי שאשם זו התקשורת, מי שאשם זה אריק שרון (באמת, קראתי את זה בבלוג כלשהו) ועוד ועוד ועוד.
כל אחד רוצה לכתוב מה הוא חושב על נושאים שנוגעים בו, והנושא החם נוגע ברובנו אם לא בכולנו. השאלה היא האם כדאי להתפשר על החדשנות? האם כדאי לפרסם דעה למרות שסביר להניח שהקוראים שלך כבר קראו אותה בעשרות בלוגים אחרים?
יצא לי כבר לפרסם פוסטים שלא חידשו דבר בבלוגים אחרים שלי ובאופן חוזר ונשנה מספר התגובות בהם היה קטן משמעותית מהממוצע. הקוראים מחפשים לדעת מה הבלוגרים האהובים עליהם כותבים אך באותה מידה הם מצפים לקרוא משהו שהם לא ידעו קודם לכן. הם מחפשים דעה שונה או תובנה לא סטנדרטית שתתן להם הרגשה שהם השיגו משהו שלא היה להם קודם לכן.
כותבים רבים בעיתונות ובבלוגים פונים לכיוון הפרובוקציה בדיוק מהסיבה הזאת. הם כותבים דברים שהם לא מאמינים בהם, הם מחפשים זווית שאף אחד אחר לא יעז לכתוב והכל כדי לשמר את ציבור הקוראים שלהם. הם לוקחים את הנושא החם, מזקקים ממנו את הדעה הרווחת וכותבים מאמר שיסביר בדיוק מדוע היא אינה נכונה וכל מי שחושב שהיא נכונה הוא טיפש. כנראה שאנשים אוהבים לקרוא שהם טיפשים.
אז כשאתם רוצים לכתוב על הנושא החם, נסו לשלב בו קצת חדשנות, זווית שונה או פרובוקציה מכוונת, סביר להניח שזה יעזור לסטטיסטיקות שלכם.
כתבת כתבה שלמה על הנשא החם, בלי להגיד משהו חדש.
ישר כוח!
לא אמרתי משהו חדש, אבל הסתכלתי על הנושא מזווית שונה P-: