בימים עברו, בני האדם נהגו לכתוב באמצעות חריטה על הסלע. זמן מה לאחר מכן הפכנו להרבה יותר מתורבתים והתחלנו לגנוב לציפורים את נוצותיהם, לטבול אותן בדיו ולכתוב באמצעותן. כיום רובנו כותבים באמצעות עטים ועפרונות. האם המחשב הוא השלב הבא או הנוכחי?
כמה דק' לאחר שסיימתי לכתוב את הפוסט הקודם, הגיע אמי עם דף נייר מלא בשרבוטים ושאלה אם אני יכול לפנות לה את המחשב. לאחר שקמתי מהכיסא היא התיישבה, פתחה את מעבד התמלילים והחלה להעתיק את מה שכתבה על הדף מילה במילה. שאלתי אותה למה היא לא מקלידה מראש את הכל במעבד התמלילים וחוסכת לעצמה עבודה והיא ענתה "אני לא יכולה לחשוב ליד המחשב, אני צריכה לכתוב על דף קודם. כל הרעיונות מגיעים אלי כשאני כותבת על דף".
אני לא מתווכח עם אמא, תמיד הייתי ותמיד אהיה ילד טוב (למי שלא קלט… אירוניה), אז אמרתי "ננסה". התיישבתי אל מול דף חלק עם עט ביד, אימצתי את ראשי, לעסתי את קצה העט אבל שום דבר לא יצא (אולי טיפת דיו, אני חייב להפסיק ללעוס עטים). התחלתי לכתוב את הפרטים האישיים שלי, רק כדי שיהיה ממה להתחיל אבל גם זה לא עזר.
אם חשבתם שויתרתי באותו רגע, סימן שאתם לא ממש מכירים אותי. אני לא מוותר בקלות ואני תמיד בודק את כל האפשרויות אז… החלפתי עט. ורגע שהחלפתי עט גיליתי שכתיבה על דף זה… כואב. מעבר להחלפת העט לקחתי כתבה מהעיתון והתחלתי להעתיק אותה רק כדי שאני ארגיש כיצד זה לכתוב על דף ואולי אצליח לפרוץ את מחסום הכתיבה הזה. אך לשווא, הכתיבה המרובה הותירה את אותותיה בצורה שלפוחית כואבת על האצבע האמצעית (האמה?).
כשאימי חזרה לסלון ניגשתי אל המחשב מתוך מטרה לשחק במשחק חסר מחשבה, אך ברגע שהגעתי לשם המילים החלו להישפך ממני ללא הפסקה והתוצאה היא מה שאתם קוראים כרגע. מסתבר שבמקרה שלי המחשב הוא זה שמעורר את ההשראה.
ומה אצלכם? אתם כותבים על דף או ישירות במחשב?
אני חייב להסכים עם אמא שלך.
כתיבה על נייר היא הרבה יותר חופשית, מוחשית…
כשאתה כותב במחשב אתה מרגיש כאילו עולם היצירה שלך מקובע לתוך שורות ותווים.
כשאתה כותב על נייר, אפילו אם אתה כותב רק מילים, ואתה כותב שורות שורות, אתה עדיין מרגיש שיש לך את החופש לעשות ככל העולה ברוחך. לעלות, לרדת, להוסיף שירבוטים, הערות בצד, למעלה, למטה, ציורים, חצים תרשימים…
ריבועים!
אוי, כמה שאני אוהב לסמן ריבועים מסביב לטקסט שלי!
אחר כך אני מעביר הכל למחשב.
נכון, אני כותב הרבה יותר מהר במחשב, ובשנתיים האחרונות (מאז שהתחלתי לקרא ולכתוב בלוגים) אני אפילו כותב בלי להסתכל על המקלדת, אבל עדיין, אין כמו לכתוב על מחברת עבה, עם עט כחול… מממממ…
אני עברתי את המהפכה – בהחלט יכולתי להתרכז לכתיבה רק ליד דף עם עפרון ביד, אבל זה עבר לי עם הזמן. לפעמים אני עוד תופסת את עצמי רושמת רעיונות על דף שלא ילכו לי לאיבוד לפני שאני מתיישבת להקליד, אבל אני שואלת את עצמי למה הדף? גם רעיונות אפשר להקליד לפני שממש מקלידים בפרץ.
מהפכה דומה עברתי בקריאה – עד היום יש סביבי אנשים שחייבים להדפיס מאמרים כדי לקרוא אותם, ואילו אני – במקור למען העצים ועכשיו מהרגל – קוראת ישר מהמסך. מה שכן, כדי לכתוב הערות שוליים, הדף עדיין עדיף. וגם כדי לקרוא במיטה לפני השינה. נכון לעכשיו – כי הלפטופ עוד כבד מדי…
אני אף פעם לא נתקלתי בבעיה לכתוב ישירות במחשב או לקרוא ממנו. אבל אני מסכים איתך בנוגע ללפ-טופ, הוא הרבה פחות נוח לקריאה במיטה.
אני יכול להבין את התחושה, אני פשוט לא חש אותה. לכתוב בעט זה מעצבן. האחיזה לא נוחה, לפעמים הוא נגמר באמצע והכי נורא כשכותבים הרבה נוצרת שלפוחית על האמה (יש לי אחת כזאת מתקופת בית הספר).
אני אדבוק לי במקלדת, גם יותר מהירה, גם יותר נוחה וגם קל למחוק אם עושים טעות.