מה קורה כשאתם רוצים לכתוב בכל יום אבל אין לכם רעיון על מה? מה קורה כשיש לכם מאות רעיונות אבל אתם לא מוצאים את הזמן? האם שווה לפרסם פוסט לא גמור רק כדי לעמוד ביעדים?
כשהתחלתי את הבלוג הזה הבטחתי לעצמי שאני אכתוב רק כשיהיה לי מה לכתוב. ואכן בימים הראשונים היה לי הרבה מה לכתוב. רעיונות שהתבשלו בראש שלי כבר זמן מה שהיה להם זמן להתעצב לכדי פוסטים רציניים ומלאים. את הפוסטים האלה היה לי קל לכתוב, לא הייתי צריך להשקיע מאמץ באיסוף החומר, לא הייתי צריך להתעסק יותר מדי בניסוח… הכל כבר היה שם, מוכן, בתוך הראש שלי.
ואז הגיע השלב השני, השלב שבו אני מוצא את עצמי עם מספר לא מבוטל של פוסטים שהתחלתי לכתוב, אבל אני לא מוצא את הזמן לשבת ולסיים אותם.
פתחתי לא מעט בלוגים בשלושת השנים האחרונות. את הבלוג הפרטי שלי אני מעדכן רק כשבא לי לכתוב משהו שלא מתאים לאף בלוג אחר, ולאחרונה זה לא קורה הרבה אז הוא מוזנח מעט.
בבלוג ביקור"ט קבעתי לעצמי לכתוב פעם אחת בשבוע, ולמרות שהיתה תקופה של כסתו"ח פה ושם, עמדתי בזה יפה.
בבלוג כותבים, אני כותב רק כשאני אוסף מספר קטן של פוסטים עליהם אני רוצה להמליץ. וכאן מגיעה אחת הבעיות העיקריות – לאחרונה אני לא מוצא את הזמן לעבור על הRSS שלי כמו שצריך. עד שאני כבר משלים קריאה עובר זמן רב ואין טעם להמליץ על פוסטים מלפני שלושה שבועות. אולי זו הסיבה שלא עדכנתי את "כותבים" כבר מעל לשבוע.
מה שמביא אותי לתהייה העיקרית. בלוג הוא לא מוסד. הוא אזור פרטי שבו כל אחד כותב לעצמו ולקוראים שלו. כאזור פרטי רשאי כותב הבלוג להחליט על קצב העדכון שלו, אבל, וזה אבל גדול, הקוראים שרואים שהבלוג לא מתעדכן, עוזבים. וקל לראות את זה בסטטיסטיקות.
בלוג שמתעדכן באופן קבוע, עקומת הקוראים שלו גדלה באופן קבוע. אם אותו בלוגר לא יעדכן במשך זמן ארוך, הוא יאלץ להתחיל לבנות את עקומת הקוראים שלו מההתחלה.
אז מה עושים כשאין זמן? כשהתחייבויות קודמות מונעות ממך להקדיש את תשומת הלב הנחוצה לבלוג שלך? מעדכנים בסופי שבוע את הפוסטים של כל השבוע? טוחנים לילות רק בשביל שהבלוג יהיה מעודכן?