פוסט ראשון צריך לעשות רושם טוב. הוא צריך לתת טעם של עוד ולגעת לאנשים בדיוק במקום הנכון. הוא צריך להיות מתובל במעט מתח, חופן אהבה, קמצוץ אקשן וטיפ-טיפה של המשך יבוא. הוא צריך להיות ארוך מספיק אך לא ארוך מדי וחייבת להיות לו הקדמה טובה….. טוב, אני מניח שנפלתי…
מה אפשר לכתוב בפוסט ראשון של בלוג על כתיבה? (הנה המתח) ניסיתי לחשוב על כל מיני רעיונות אבל כל אחד מהם נשמע לעוס, נמרח, טחון ושאר דימויים מעולם האוכל. מליון אנשים כבר כתבו על חוקים של כתיבה, עשרות אנשים כתבו על הכתיבה עצמה, יש כבר מאות מדריכים לכתיבת בלוגים וחוץ מזה, אף אחד מהרעיונות האלה לא מתאים להיות ראשון. חסרה בהם את הרעננות והבתוליות של ההשקה.
אני אוהב לכתוב (הנה חופן האהבה), אני אוהב לקרוא, אני אוהב לעצב , ואני אוהב בלוגים באופן כללי. יצא לי כבר לעבוד בתחום. ניהלתי את הבלוגיה של תפוז במשך שנתיים. כיו אני עורך את עמוד הבית של תפוז ומנהל פרוייקטים, אך מעולם לא איבדתי את האהבה שלי לבלוגים. יש משהו מאוד נכון בכתיבה ללא עריכה וללא צנזורה. כתיבה שהיא הכי אישית שיש ועדיין כולם יכולים לקרוא אותה. כתיבה שנובעת ממקום של רצון ולא ממקום של צורך. אני מקווה שאני אוכל להעביר את האהבה הזאת בפוסטים הבאים.
תראו מה זה, שתי פסקאות וכבר מילאתי חצי ממה שהבטחתי בהקדמה. ומה עם הקמצוץ של האקשן? המשך יבוא…