מה קורה כשאתם רוצים לכתוב בכל יום אבל אין לכם רעיון על מה? מה קורה כשיש לכם מאות רעיונות אבל אתם לא מוצאים את הזמן? האם שווה לפרסם פוסט לא גמור רק כדי לעמוד ביעדים?
חודש: אפריל 2007
כוחה של המילה
אני לא כל כך אוהב את רוברטו בניני, לא כשחקן ולא כפטפטן בלתי נלאה. כמה אירוני שדווקא אותו פטפטן גרם לי לחשוב מחדש על הכתיבה כאומנות, ועל המילים כאוצר שיכול לחולל שינוי.
שמה גנבו לי את גוגל
כאשר הפוסט שלי על העיתונות פורסם ב"שמה", שמחתי. נחמד היה לגלות שמישהו מעריך את התוכן שאני כותב. אך אליה וקוץ בה, והקוץ המדובר הוא צורת הקישור.
חוקי מרפי של הכתיבה
מרפי המסכן, בסה"כ ניסח חוק אחד וכבר כולם מקללים אותו. לא רק שכועסים עליו, גם המציאו מאות הרחבות לחוק הפשוט שהוא ניסח. בתור מהנדס, אני בספק אם מרפי הקדיש מחשבה ליישום של החוק שלו לגבי הכתיבה, אז החלטתי לעשות זאת במקומו. קבלו את חוקי מרפי של הכתיבה
תבנית Sleepy IL
התאמתי לעברית את התבנית Sleepy שעיצב Small Potato אתם יכולים להוריד אותה מכאן – sleepyil.zip
על כתיבה ואמונות תפלות
למקצועות רבים יש אמונות תפלות שמתקשרות אליהם. השחקן, לדוגמה, נכנס ברגל ימין לבמה, אצל המתכנתים אסור לדבר על באגים במוצר רגע לפני העלייה לאויר והימאים חשים ברע כאשר יש אישה על הסיפון. בצורה מסויימת נראה שלכתיבה חסר את הפן המושך הזה. אז החלטתי לעשות מעשה ולמצוא את האמונות התפלות שלנו – הכותבים.
כתיבה נכונה #1 – פסיקים ונקודות
פיסוק שגוי יכול לשנות את חווית הקריאה מקצה לקצה ולכן מומלץ להשתמש בסימני הפיסוק הנכונים ולמקמם בצורה נכונה. אני מאמין שרובכם סולדים משיעורים בלשון ושאין לכם כוח להסברים מייגעים, לכן אתמקד כאן בשתי השגיאות הנפוצות ביותר והמציקות ביותר.
פרסומות בבלוג
גוגל אדסנס, הפרסומות ששורצות להן ברחבי הבלוגספירה ומניבות הכנסה מזערית לכותבי הבלוגים, מעוררת סערה. לאחר שיובל דרור ביקש מקוראיו ש"לא" ילחצו על הפרסומות בבלוג, פנו אליו מהחברה וביקשו ממנו להסיר את הפניה הזאת מהבלוג. האם לחברת פרסום אמור להיות חוש הומור?
איך תאריכו במילים גם אם אין לכם מה לומר
**את הפוסט הזה פרסמתי לפני קצת פחות משנתיים בבלוג האישי שלי. עכשיו כשפתחתי בלוג על כתיבה הוא יותר רלוונטי מאי פעם.** – – – – – לפני מספר ימים החלטתי לכתוב ביקורת על תוכנית טלוויזיה מסוימת. לאחר שסיימתי לכתוב את הביקורת שמתי לב שהיא כללה 103 מילים בלבד. כאשר כותבי טור בעיתון מתבקשים לכתוב את […]
תמיכה בבלוגלי
נחמד לראות שגם בבלוגלי משתמשים בתוסף contact-form. אבל נראה שמשהו השתבש אצלהם. רציתי לשלוח להם את הבעיה הזאת לתמיכה, אבל התוסף שלהם לא עובד (מישהו הזכיר ביצה ותרנגולת?)… אז כתבתי להם בפורום התמיכה, נראה מתי זה יתוקן. עדכון: כפי שניתן לראות למטה בתגובות, אלעד תיקן את הבעיה בסביבות 9 בבוקר.
זונה של קצין גרמני
על הפוסט הזה רציתי להמליץ עוד ביום השואה, ברגע שראיתי אותו, אך לצערי עומס העבודה והלימודים מנעו ממני לעדכן את הבלוג במהלך השבוע האחרון. שמעתי לא מעט סיפורים על השואה עד היום, אבל אף פעם לא שמעתי סיפור כמו זה שמופיע בבלוג של רינה. ההתחלה נראית קצת לא קשורה עיר קטנה בדרום. תחילת אביב. הירוק […]
עיתונות מול עיתונות מקוונת
כבר זמן רב שהעיתונות המקוונת לא נופלת בתכנים שלה מהמודפסת, אבל היא עדיין לא השיגה נצחון מוחץ. למרות כל התחזיות העיתונות המקוונת פשוט לא מצליחה למשוך את ההמונים. ישבתי וחשבתי, מדוע עיתונות הדפוס עדיין בועטת?
לוהט בריבוע
אם כבר יצרתי תבנית כל כך יפה לבלוג הזה (אתם מוזמנים לטפוח לי על השכם מתי שבא לכם), למה שאני לא אחלוק אותה עם כולם? קבלו קובץ עם התבנית "לוהט" להורדה – lohet.zip
פוסט ראשון
פוסט ראשון צריך לעשות רושם טוב. הוא צריך לתת טעם של עוד ולגעת לאנשים בדיוק במקום הנכון. הוא צריך להיות מתובל במעט מתח, חופן אהבה, קמצוץ אקשן וטיפ-טיפה של המשך יבוא. הוא צריך להיות ארוך מספיק אך לא ארוך מדי וחייבת להיות לו הקדמה טובה….. טוב, אני מניח שנפלתי…
111
יש את האנשים שרואים את החיים שלהם כאוסף של רגעים מצחיקים, יש את אלו שרואים את החיים כאוסף של רגעים מרגשים, יש שאוספים רגעים של כאב ויש שאוספים רגעים של שמחה. ויש את האלה שאוספים רגעים מכל הבא ליד ונותנים אותם לאחרים על מגש של מילים. אלו האנשים שכולנו נזכור.