"מה עניינים איתך יא זבל?" זו רק דוגמה אחת למצב שבו מילה, שפעם נחשבה לעוצמתית, איבדה את העוצמה שבה והפכה למילה יומיומית. בעבר אם הייתם מכנים מישהו "מניאק", "זבל" או "בן זונה" הוא היה פורץ בבכי או שהייתם מוצא את עצמכם בבית החולים. היום המילים האלה נחשבות למילות חיבה.
הבעיה העיקרית שנובעת מהמצב הזה הוא שעדיין קיים צורך במילים שנוגעות ברגש. כאשר המילים שבעבר נחשבו לעוצמתיות הופכות להיות יומיומיות, צריך להגביה את הרף.
דוגמה טובה למצב שכזה הוא עולם הפרסום. פרסומת טובה היא פרסומת שנוגעת לצרכנים ברגש ומצליחה לקשר את המוצר לרגש חיובי כלשהו. הפרסומאים חייבים למצוא דרכים מקוריות וחדשניות לעשות בדיוק את זה, לקשר את המוצר לרגש, בכל פעם מחדש. הסיבה היא שאחרי ששיטה מסויימת עובדת פעם או פעמיים, בפעם השלישית אנחנו מפתחים אדישות.
ניתן לראות את זה גם אצל כותבי נאומים. אם הם רוצים שהנאום יהווה הנעה לפעולה, הם צריכים לפנות את הרגש של האדם והם עושים זאת ע"י מילים ושפת גוף.
מה שקורה הוא שאוצר המילים בכל שפה הוא מוגבל, ועל מנת לחדש ולרגש ולפגוע, אנשים נאלצים להעלות את הרף בכל פעם מחדש. כך, המילה "שואה" שבעבר נחשבה לטאבו והשימוש בה היה מוקצה, משמשת כיום כדי לתאר מקרים בנאליים למיניהם ("איזה מבחן שואתי היה לנו היום", "ראית איך היא מתלבשת? ממש שואה").
בכל שפה יש מלאי מילים מוגבל, ולמרות שניתן להמציא מילים חדשות, רק מעטות מהן יתפסו וייכנסו ללקסיקון. אני תוהה מה יקרה כשנמצה את מלאי המילים מעוררות הרגש. כאשר אנחנו קוראים בעיתון את המילה "חשיפה" ליד כל כתבה משעממת ואת התיאור "רעידת אדמה" כפרומו לסדרת טלוויזיה, אני חושש שהמצב הזה קרוב משחשבנו.
היית רציני?
המילה "שואה" היא תיאור?
אממ
מה נשאר אם לא להסתפק במילים שיש?? תמיד אפשר לגון ולהרחיב גם במועט… בקשר לשאר אין לנו מה לעשות =] רק לשמוח בחלקנו.
שכחת כמובן את…
"איך היה שיעור היסטוריה?" "שואה".
אתה צודק וקבל תוספותhttp://www.activism.co.il/Dev2Go.web?id=278294&PID=186
שלום לך.
אם ייגמרו המילים
האקדמיה לעברית תדאג להמציא חדשות…
מאד מסכימה
וזה עובד גם בכיוון ההפוך אגב.
אני מסכימה
שזה עצוב לעתים שמילים מאבדות ממשמעות שהייתה להן בעבר, או להיפך, שמילים מקבלות משמעות חדשה. אבל שפה היא דבר דינמי ומשתנה, במיוחד העברית החדשה.
טבעו של עולם
גם המילים שהשתמשו בהם לפני 10, 20 או 30 שנה היו ודאי סנסציוניות פעם.
יש לנו שם מיוחד לזה
חובבי הספרות : קוראים לזה פורנוגרפיה. היא בהתחלה צריכים לחשוף כתף בשביל להשיג תשומת לב, אחר כך גם להרים חצאית ובסוף אם אין אונס בשידור חי, אז הריגוש לא קיים.
כמה שזה נכון
בדיוק כך. כל כותרת מקבלת מילים כמו "חשיפה" "מדהים" והרגש מקבל עוצמות חלשות גם במקרים הצודקים. לא יודע אם אתה זוכר, כששרון קיבל את השבץ השני הייתה תקופה של שבועיים שלא הפסיקו לנתח את מצבו ולהלל ולשבח את מעשיו. נוצר אז מצב, שאם הוא היה חס וחלילה נפטר לא היה כבר מה לכתוב. בערך על אותו המשקל.
לאט לאט
נגמרות לנו המילים
ישנם מילים מעוררות
כגון דוגמת רעידת האדמה שציינת, אך הם נשחקות עם הזמן.
לאן נעלמת? לא רואה פרסומות
זו שטיפת מוח מכוערת שלא תורמת כלום מלבד נזק
פשוט "רצח בעיניים" מה שהולך…
פעם בטלויזיה נשיקה היה דבר שערורייתי, מי יזכור שהנשיקה הבין גיזעית הראשונה הייתה בכלל במסע בין כוכבים בין קפטן קירק לאוהורה? גבר לבן ואישה שחורה מתנשקים, איזה צעקות היו לא יאומן. היום בסדרות קומדיה הכי עלובות יש לך כמעט עירום מלא וזה לא מדגדג לאנשים בכלל.
שואה?
אף פעם לא שמעתי אנשים משתמשים במילה הזאת באופן יום יומי.
רציני לחלוטין
אין לך מושג כמה פעמים שמעתי את המונח שואה כתיאור לדבר שהוא קצת רע במקרה הטוב….
אפשר להחליט
שלא להשתמש במילים שמשמעות שלהן גדול יותר מהמצב. כשהמורה נותנת הרבה שיעורים זה מציק, אבל לא שואה. כשהחבר עוזב זה זה כואב אבל זה לא סוף העולם.
תגיד, לפי התמונה עם הנעץ
אתה מנוי לרב-מילים?
בהחלט
אמממ חחח
זה מין סלנג שבו מגדילים את משמעות הדברים, כמו אמצעי שכנוע אם אתה לומד לשון…..
קטעים
חשבתי שרק אני מנויה ,,, סתם …. סתם… חשבתי לעצמי מי סוג האנשים שעושים מנוי .
אוף בכל מקום ברשת
אני נתקלת בך ובעצומות המעצבנות שלך, ובניסיון שלך לדכא נשים. אני אפילו לא אטרח להכנס לעצומה שלך כי אני בטוחה שזה יצליח לעצבן אותי.
אני מנוי ללא מעט אתרי אינטרנט
אני מאמין שאתרים שנותנים שירות טוב, מגיע להם שישלמו להם על כך.
זו שיטה שמצמצמת את כוחן של המילים
הסלנג מתפתח מהצורך לבטא דברים שעוצמה גדולה יותר משנאמרה עד כה.
פתרון ידרוש התגייסות של כולם
למען מטרה להחזיר למילים את השימוש הנכון שלהן. לצערי אני לא רואה את זה קורה… אני רואה דווקא את ההפך.
בשני המקרים ששציינת זו נראית לי
חוצפה מצד הגבר לדבר כך. אתה מנסה להתאים את הטקסט שכתבתי למטרותיך על ידי עיוותו (כפי שעושים דמגוגים רבים שרודפים אחרי מטרה מבלי להסתכל לצדדים) .
אבל את רוב המילים לא ממציאה האקדמיה
רוב רובן של המילים מתפתחות ממילים קיימות ע"י אנשים שחשים שהמילים הקיימות כבר לא מבטאות את עוצמת הרגשות שלהם. וזאת בדיוק הבעיה שאני מדבר עליה, רף העוצמה גדל כל הזמן ומילים שפעם היו עוצמתיות נחשבות לחלשות עד לא קיימות כיום. אני לא באמת חושב שייגמרו המילים, אני חושש שהן יאבדו ממשמעותן ומילים פוגעות יהפכו למילים שבשגרה, כפי שקורה גם היום.
בהחלט
גם לעשות ילד לאנשים הפך לעניין שבשגרה (לפחות מילולית). אנשים אומרים דברים ללא כוונה אמיתית ואח"כ (ואולי בשל כך) הם מוצאים כוונות שלא קיימות בטקסטים פשוטים. כל אחד מהניח שהאחר נוהג כמוהו ואם האחד מתכוון ליותר ממה שהוא אומר והאחר מתכוון לפחות ממה שהוא אומר, אנחנו בבעיה.
אני מקבל את העובדה ששפה היא דבר
דינמי. אבל חייבות להיות מילים גנריות, מילות יסוד, שהמשמעות שלהן תישאר חזקה. אהבה היא הדוגמה הטובה ביותר. היום כל אחד אוהב כל אחת והמשמעות אבדה וחבל.
היה ברור שהשואה תישכח לבסוף
או לכל הפחות לא תהיה לה את אותה השפעה. אבל לא האמנתי שזה יקרה כל כך מהר. ציפיתי שכל הדור הראשון לשואה ואולי אפילו הדור השני ייעלמו לפני שיהיה זילות שכזה למילה הזאת.
אהבתי את התיאור 🙂
אני זוכר
כולם היו בטוחים שהוא מת עוד שניה שכבר הכינו דפי אבל למותו. כל תוכנית על חייו נראתה כאילו כבר נפטר ולאט לאט כשגילו שהוא נשאר עם המכשירים (קשה אך יציב) הבאזז שכח.
תודה 🙂
לילה טוב
אני אבל
עדיין חושבת שלפחות מבחינת המילה "אהבה" בהקשר המקורי שלה, הזילות שלה לא הגיע למצב כמו זה שבשפה האנגלית. שבה אומרים I love you בקלות כה רבה, כמעט כמו hello, how are you.
ה` ישמור
ממש עצוב.
כיון באינטרנט המילים הרבה יותר
משמעותיות. כשאנשים מתכתבים ביניהם בצ`אט, האיטונציה ושפת הגוף נעלמות ונותרת רק המילה הכתובה (למרות שעם התפתחות מצלמות הרשת זה כבר פחות נכון).
מכיוון שבאינטרנט*
אני דווקא צופה בפרסומות
לטעמי זו אומנות להעביר מסר ב 30 שניות בצורה שנוגעת ברגשות ונטמעת בתודעה.
אני זוכר את הנשיקה הזאת
היתה תקופה ששכרתי את כל TOS בDVD למשך שבוע שבו כמעט לא עזבתי את הטלוויזיה.
אני שמעתי
ולצערי יותר מדי פעמים. וגם מקומה של המילה "נאצי" לא נפקד.