הכל התחיל אצל גולשת בשם זרובבלה (שנקראת גם אליזרין וכותבת בדה-מארקר) כתבה פוסט שבו היא מתארת למה היא לא אוהבת ערבים.
לכאורה פוסט סטנדרטי של גולשת מן השורה, לא כתבה דברים שלא ראיתי בעבר. לכן נדהמתי כשהבלוגספירה התפוצצה.
אביעד, עורך עמוד הבית של תפוז והמנהל של גרייפס התעצבן ונידה אותה מהאתר שלו. זכותו. מדובר באתר שלו והוא יכול לקבוע אילו תכנים יהיו שם. היה אפשר לחשוב ששם זה ייגמר. אבל לא.
יובל דרור לא נשאר חייב וגם הוא כתב פוסט בנושא. כהרגלו הוא תיבל את הפוסט שקטע מן הטקסט הגזעני וסיים עם שורת מחץ בה כינה את זרובבלה בהמה.
הכוסית עם אובססיית השואה הגדילה לעשות ואף השוותה את הפוסט לדר שטירמר.
מרק היה הקול הראשון שניסה לקחת את הנושא בפרופורציות וכתב שההשוואה של אליזרין לדר שטירמר היא מוגזמת.
יואב איתמר (לשעבר האביר שלא היה… ואולי לא לשעבר) תוהה מדוע אנחנו סוקלים באבנים את זרובבלה ועולה על הרעיון שזה בגלל שהפוסט שלה מפגר. כותב שאהב לקרוא את זרובבלה אך הצטער לגלות שהיא אחד הפרצופים המכוערים יותר במדינה. הוא מציע לה להמשיך להיות מקורית כמו שהיתה ולהפסיק להתעסק בבלוג שלה בדיעות פוליטיות.
גם אפי פוקס תוהה מדוע מתייחסים לסיפור הזה כל כך הרבה בלוגרים. לאחר פושט לא קצר הוא מגיע למסקנה שזה בגלל שהיא לא מטומטמת. הרבה אנשים נוהגים לקרוא אותה באופן קבוע והם לא מתייחסים אליה כאל "עוד אחת".
חנן כהן, כהרגלו, התייחס לפוסט של אפי פוקס מהזווית שאיש לא חשב להתייחס אליה. מסתבר שהוא אהב את אחת התגובות והחליט לצטט אותה.
ולדי דבוייריס (לשעבר חתול תעלול) מבהיר לנו שזרובבלה היא תוצר של המדינה שלנו ושל החינוך במדינה.
וולווט אנרגראונד (דבורית שרגל) מודאגת שהחשיפה שזרובבלה מקבל בישראבלוג אך חושבת, בניגוד ליובל, שלא צריך למחוק את הבלוג של זרובבלה מדה-מארקר.
ולסיום (בינתיים) נועה, בלוגרית מישראבלוג, מתביישת שהיא נמצאת באותו אתר, באותה מערכת חינוך ובאותה מדינה כמו זרובבלה.
ועכשיו, אחרי שסיימתי לשטוח את כל הרשומות שמצאתי בנושא, אני יכול לאמר את דעתי. אנחנו חיים בתוך בועת בלוגים שאני, לשמחתי ולצערי, חלק ממנה. פוסט של בחורה שבסה"כ שוטחת את דעתה הופך לאחד הנושאים הכי מדוברים בבלוגספירה. את הדיעה הזאת שמעתי יותר מדי פעמים מיותר מדי בלוגרים, רק שעד עכשיו לא היה מדובר בבלוגרים שהיו "ידועים בבועה".
שלא תבינו לא נכון, חברי הבועה דנים גם בדברים חשובים וגם בדברים זוטרים, אבל רצף כזה גדול של רשומות על נושא אחד שמקורו בבלוגספירה, לא נראה כבר הרבה זמן וחבל לי שזה על נושא כל כך שולי כמו בחורה שלא אוהבת ערבים. עוד יותר מוזר לי, שאף אחד לא התייחס לגולשים אחרים שחושבים אותו דבר וגם מפרסמים את זה בבלוג שלהם.
ואולי כל ההתפוצצות נבעה מכך שאביעד החליט לנדות אותה מגרייפס. אם כן חבל שהיו מעט מאוד התייחסויות לנושא הזה ויותר התייחסויות לנושא הגזענות שהוא, אם לומר את האמת, לא מחדש דבר.
אורי
הסברתי בסוף דבריי למה היא ראויה להתייחסות. ואחרים לא. היא דמות שמשפיעה. היא הבלוג השני בגודלו שנצפה בישראבלוג. זה למה. מאות ילדים קוראים את מה שהיא רושמת. אני מודה שעד שלא קראתי בתוך הבועה שבתוך הבועה אצל ה"כוסית דור ג`", לא ידעתי בכלל מי הילדה הזאת. אבל תסתכל לא רק על גל ההתנגדות של הבלוגרים הבכירים והמבוגרים. תסתכל על גל האהדה וגל ה"מוות לערבים" שהיא יצרה. גם בפוסט ההמשך וההתנצלות, כביכול, שלה, 80% מהתגובות היו נוראיות. אם היא הייתה דמות שולית ולא רלוונטית זה לא היה מעניין, ולא היה ראוי להייחסות, אבל הילדה הזאת משפיעה. וזה מפחיד.
אביעד פשוט הפנה אליה את הזרקור
לפני שזה קרה, נכנסתי לבלוג שלה אולי פעם אחת וגם זה במקרה, ועזבתי כי לא היה לי מעניין. גם כשהיא הופיעה בכל מיני אגרגטורים כמו "Grapes" או ב-"TheMarker" – לא טרחתי. אבל אביעד רצה שכולנו נראה שהיא גזענית, אז הוא הפנה את הזרקור, והתוצאה – כל קוראי "Grapes" והקוראים של הקוראים של הקוראים שלהם התלבשו על הנושא. כי על מה נכתוב, על חילופי הרמטכ"ל? נו, ברצינות…
אין ספק שהודות לאביעד
הנושא עלה לתודעה, אבל אני אפילו לא טרחתי לקרוא את הפוסט ממש אצלה. המוח שלי פשוט פטר את העניין בפופוליזם מצד אחד (אולי? יכול להיות שאני טועה), והתעלמות מצד שני פשוט כי לא הצלחתי להבין אם היא צינית או לא והעדפתי שלא לדעת, למקרה שהיא לא.
לפעמים צריך תירוץ לכתיבה
ואביעד הדליק את הפתיל שסיפק תירוץ לכולם :)
כבר בסוף שנה שעברה…http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=349&blogcode=5489944http://idit.blogli.co.il/archives/18
בתחילת דצמבר היריב שאל מה יהיה השלב הבא בהתפתחות של אליזרין:
אמממ…
אני לא אוהב את זרבובלה.
למרות שאני בישרא לא קוראת
אותה אבל בהחלט יכולה להבין שזה טריגר רציני …………
צודק בכל מילה
לא משהו שלא ראינו או שצריך לזעוק בגללו. ממש במקרה כתבתי על זה פוסט בעצמי. קראתי לו "האליטיסטים של הבלוגוספירה". בכל מקרה, אתה ממש צודק.
זו פשוט עוד דוגמא, לתופעה רחבה יותר
שחופש הביטוי תופס רק לגבי אלו שחושבים כמו אלו שדוגלים באותו חופש ביטוי.
אני קראתי בעיקר את ההערות ב-title
של הקישורים
יומיים אתה לא גולש
וכבר אתה לא מעודכן בגרוש D:
אורי-?
למה פרשת מניהול תפזו בלוגים?
לזה אתה קורא "דעה נון-קונפורמיסטית"
יש לי הרגשה שאתה עדיין מנסה לחפש צידוקים מדוע המלצת על הרשומה ההיא.
אין ספק שהיא בלוגרית משפיעה
80 תגובות בממוצע לרשומה זה לא הולך ברגל, וגם כתבתי ש"ההתפוצצות" המדוברת אירעה לדעתי בגלל שהיא בלוגרית "ידועה בבועה". אני עדיין חושב שלקחו את כל הנושא הזה צעד אחד רחוק מדי.
אכן, אביעד אשם בכל
אולי אני אצעק עליו קצת… בעצם אולי לא, אני עדיין צריך לשמור איתו על יחסי עבודה תקינים.
טל? עשית השטחה של העניין
אני אמרתי שציפיתי ממנו ליותר כי עד היום אהבתי את כתיבתה. הצטערתי לגלות שהיא נגזרת של אחד מן הפרצופים הכי מכוערים במדינה, שבמקרה הטוב הם מטומטמים, במקרה הרע הם פרוסדור לתעמולה ימנית שלא לומר ימנית קיצונית כפי שהופיעה בתגובות לפוסטים שלה.
לא נראה לי שמדובר בפופוליזם
מעבר לכך שהיא נשארה באותה דעה גם בפוסט שבא אחרי (לא הבנתי אם היא התכוונה לכתוב פוסט הבהרה או פוסט "זו הדעה שלי ולא אכפת לי ממכם") היא לא שינתה את דעתה.
לא טל, אורי 🙂
ותיקנתי.
מסכים איתך
אבל הייתי מצפה שהדיון יתפתח לכיוון "האם זה נכון או לא להסיר מישהו מאתר תוכן בגלל דעה לא פופולארית?" (אני מתעלם מכל שיכול להיות והיא לא חוקית), ולא לכיוון "תראו את מה שהיא כתבה, איזו גזענית היא".
אולי על חצי מהתהיות שלהם
אם היא היתה בשיאה? אני לא בטוח שכן.
אבל גרייפס הוא לא אתר תוכן
אני לא יודע מה השם הנכון לכל האגרגטורים , אבל לא נראה שזה ממש נכון להתיחס אליהם כאל אתרי תוכן. בסופו של דבר אני מניח שאביעד לא מונע מאנשים להוסיף את אליזרין מהאשכול הפרטי שלהם, אז אין פה אפילו לכאורה אקט של צנזורה.
יכול להיות (אולי אפילו סביר) שלגלוב
יש יותר כניסות מאשר לגרייפס בימים בהם מפתפרסם שם פוסט (אה.. רגע… זה כל יום).
האמת, שעד המקרה הזה לא נתקלתי בה
קראתי כמה פוסטים אחורה בבלוג שלה ונראה שהיא כותבת משעשע, אבל לא הייתי מוסיף אותה לRSS שלי.
גם אני לא קורא אותה
הגעתי אליה רק בגלל הרעש שנוצר.
"הידועים בבועה" שלי
האליטה/מאפיונרים שלך, אותו הדבר. קבוצת בלוגרים שכאשר האחד כותב על משהו כאילו קרתה רעידת אדמה.
לפחות מאגרגטור אחד לא הורידו אותה
אבל זה ענין אישי עד כמה אדם יכול להגיד שדברים שהוא לחלוטין לא מסכים איתם הם איכותיים.
אני לא רואה את זה כפגיעה בחופש
הביטוי. אביעד לא מונע ממנה להתבטא, הוא רק מונע ממנה מלהופיע במקום אותו הוא מגדיר כתוכן ישראלי איכותי. מאחר ומדובר באתר של אביעד אביעד הוא העורך, זו זכותו ובעצם חובתו להיות זה שמגדיר מהו התוכן האיכותי שיופיע באתר. הוא החליט שבעקבות הטקסט שכתבה, הוא כבר לא יכול להתייחס אל התוכן שלה כאיכותי וזו זכותו.
מסכים איתך
אם אני הייתי אחראי על גרייפס אני לא חושב שהייתי מסיר אותה בעקבות המאמר, אבל אני מניח שאביעד חושב אחרת.
אין ספק שזה החלק הכי מעניין
אופס… תפסתי אותי בקלקלתי
האמת שהכותרת המקורית של הבלוג שלי הייתה "למה אני שונא את נינט טייב", אבל מטעמי טעם רע, פופוליזם, ופחד מהסתערות של ילדות שמשתמשות בספרה 1 במקום בסימן קריאה, ירדתי מהרעיון.
אני בגלל המבחנים כבר כמעט שבועיים
לא גולש. היום התעדכנתי בכל מה שלא הספקתי לקרוא בתקופה האחרונה.
שאלה טובה…
אחרי כמעט שנתיים של ניהול מוצר (הבלוגים) פשוט נשחקים. כל אחד צריך שינוי וככה גם אני.
אתה מוזמן להמשיך לחשוב כך
תחשוב גם על זה שאולי יש אנשים שבאמת ובתמים מאמינים שלאנשים יש זכות להגיד את דבריהם גם אם הם לא תואמים את השקפת העולם של הרוב…. אהם… סליחה, התכוונתי של ווקינג.
אתה סתם נהיה דפנסיבי
ויורד לפסים אישיים. יש רשומות שמתנוסס מעליהם דגל שחור. לא כל דעה היא לגיטימית ובפירוש יש דעות שמוקצות מחמת מיאוס. גם נצראללה הוא נואם בחסד, אבל האם זה הופך את הדעות שלו לראויות? כשאני אומר "איכות" זה מתייחס למספר מישורים. כמובן שגם האריזה חשובה, אבל התוכן לא פחות. גם אם מישהו לא משתמש בשפה בוטה, זה לא אומר שהתוכן הוא לא פסול.
יש קטע נחמד בביקורת
מותר לא להסכים איתה. גם אם מקשיבים לה. אני סירבתי להתנצל על הקידום אז ואני מסרב להתנצל עליו כיום.