רבים מאיתנו זוכרים את הצעקה שקמה כאשר התברר שלקופאיות בסופרפארם אסור לשבת לכל אורך המשמרת. מאז היו קריאות להחרים את הרשת, הרשת ניסתה לצאת מהנושא באמצעות ציוד הקופאיות בשטיח אורטופדי ולבסוף אמרה שתאשר לקופאיות לשבת. מאז הנושא נרגע ורבים מאיתנו ממשיכים ורואים ברשתות רבות אחרות קופאיות עומדות, ולא עושים דבר בנושא.
אקס אקסטרימיסטית יצאה לקניות עם בנה הקטן ובאחת החנויות אליהן נכנסה היא נתקלה בקופאית עומדת.
שוטטנו כה וכה בחנות הענקית והריקה למדי, ולבסוף בחרנו שתי חולצות. הגענו לקופה. אין אף אחד בתור, אבל הקופאית עומדת.
לא ידעתי שזה מה שהולך לקרות. לא הייתה לי שום תכנית פעולה, לא שורת פתיחה, לא גלגלתי בראש אף סצנאריו, בלי רפליקות לעת מצוא, כלום. חשבתי לתומי שאני הולכת לקופה לשלם. אבל מה שאמרתי לה היה: "שלום, אני רוצה לקנות כמה פריטים אבל אני לא משלמת לקופאיות עומדות. אם תוכלי בבקשה לשבת רגע, אני אשמח לשלם וללכת."
היא נראתה לא פחות מופתעת ממני.
חזרתי על דברי בנוסח מעט שונה. הפעם שתינו הבנו מצוין על מה אני מדברת.
היא הבהירה לי, שפשוט אסור להן לשבת.
אמרתי שאני יודעת, שזה זוועתי, ושבגלל זה אני מתעקשת לשלם רק לקופאית יושבת.
היא הפנתה אותי לקופה הראשית.
בקופה הראשית היא המשיכה להתעקש ואף דרשה שיתקשרו למנהל, אשר לאחר שיחה קצרה אישר לקופאית לשבת.
לאחר מעבר בחנות נוספת בה פעלה באותה צורה, הגיעה אקס למסקנה.
בדרך הביתה, א' הקטן התעסק עם הפאזל והקשיב למסקנות שלי: "לא צריך בהכרח להחרים את הרשתות הפוגעניות," אמרתי לו, "עדיף בהרבה להיות שם, ופשוט להתעקש על הנושא עד שמשהו ישתנה. ואפילו לא צריך עגלת קניות מלאה כדי לאיים בביטול הרכישה."
אני מסכים איתה וקורא לכל מי שקורא כאן להצטרף למאבק. חרם מעצם היותו חוסר פעולה הוא מוגבל בזמן, דרישה לקופאיות יושבות לעומת זאת היא הרבה יותר אפקטיבית והרבה יותר מועילה בטווח הקצר ואני מקווה שגם בטווח הארוך. אתם מוזמנים לקרוא את שארית המסקנה, לקרוא על המקרה הנוסף שהיה ולהצטרף למגיבים בפוסט זכות הישיבה.