האקדמיה מצליחה, החינוך מת

עבדכם הנאמן לומד כיום באוניברסיטה הפתוחה, אי לכך אינני מרגיש את רוב הבעיות עליהן כותב פינחסה בפוסט האחרון שלו. עם זאת יצא לי לקרוא לא מעט פוסטים של סטודנטים הממורמרים מועדת שוחט הידועה ולא מעט פוסטים של הורים הממורמרים ממצב החינוך בארץ. אני חושב שבפוסט האחרון שלו פינחסה מאגד את הבעיות בצורה נכונה ובהירה ושווה המלצה.

פינחסה פותח בציטוט של פרופסור לחינוך:

"ישראל נמצאת בין המקומות המובילים בעולם במספר פרסומים אקדמאיים לכמות אוכלוסייה, בעוד שהחינוך התיכוני והעממי הוא בין הנחשלים בעולם". פרופסור גור-זאב, פרופ' לחינוך באונ' חיפה בכנס "לקראת קטסטרופה בהשכלה הגבוהה?"

ומיד מוצא לנכון להבהיר לנו את הכשלים בטיעונו של אותו פרופסור

הכשל האמיתי בדבריו של גור-זאב הוא הקשר בין החינוך התיכוני לבין החינוך האקדמי. גור-זאב טוען שלמרות שהחינוך היסודי והתיכוני הוא גרוע, החינוך האקדמי וההשכלה האקדמית והמחקרית בישראל מעולים. לכשל זה שתי פנים המשלימים האחד את השני.

הכשל הראשון הוא קשר זמני וסיבתי. גור-זאב הציג בכנס שמערכת החינוך היסודית והעל-יסודית בישראל בשנות ה60 וה70 הייתה מהמצוינות בעולם, ואילו כיום היא הידרדרה למקומות ה-30-40 בעולם. נתון זה שלא מופיע בוינט מסביר הרבה. ברור לכולם שקודם כל הולכים לביצפר היסודי, אז לתיכון ואז לאקדמיה. כלומר, אם ביצפר יסודי היה טוב, התיכון יהיה טוב והאקדמיה תהיה טובה. תיאור זה מסביר את מצב האקדמיה כיום בישראל. בתי הספר בשנות ה60-70 היו טובים ולכן בוגריהם, הפרופסורים של היום היושבים באקדמיה הם מצוינים. הם גדלו במערכת חינוך מעולה ולכן הם מעולים בתור חוקרים. מכאן, את קריסת ההשכלה היסודית והתיכונה בישראל האקדמיה תרגיש רק עוד 10-15 שנה, ואז ההישגים עליהם מדבר גור-זאב ייעלמו כלא היו. משפט זה שלי אינו נכון. המחקר הישראלי ירגיש את הקריסה עוד 10-15 שנה. מי שמלמד באקדמיה מרגיש כבר היום את תוצאות החינוך היסודי והתיכוני הגרוע.

שלא לדבר על ראשי המערכת

למה עוד קרסה המערכת? בגלל מנהלי המערכת – נשיאי האוניברסיטאות והרקטורים. אנשים אלה עסוקים בכיס הפרטי שלהם ובסכומים שנכנסים לשם. משכורותיהם ביחס לעובדים אחרים באקדמיה סביבם אסטרונומיות. הבנתם את המערכת בה הם מתפקדים מודגמת באמצעות מכתבי חנופה לועדות שתפקידן להרוס את האקדמיה. אנשים אלה מנהלים מערכת שתקציבה קוצץ ב-20% והם טוענים שהמערכת עובדת כרגיל והיא טובה מאוד. קיצוץ של 20% ועליה במספר התלמידים הפכה את האוניברסיטאות בארץ למעט טובות יותר מתיכונים פרטיים. צפיפות בלתי נסבלת בהרצאות של מאות סטודנטים באולם, תרגולים של 50 אנשים בתרגול, יחס מנחה:מונחה בתארים מתקדמים של 1:10, דבר שמבטיח שלמנחה שלך אין זמן אליך, כל אלה סממנים של מערכת טובה מאוד. התקרנפות ראשי האוניברסיטאות החלה מזמן. התקרנפות זו מקרינה על כל המערכת ומבטיחה שהאקדמיה לא תפעל לשינוי סדרי עדיפויות בישראל. בטווח הארוך התקרנפות זו מבטיחה חיסול האקדמיה. אבל, סביר שמשכורותיהם של ראשי האוניברסטאות יהיו האחרונות להיפגע.

פינחסה לא מסתפק בסיבות אלו ומראה לנו שיש לפחות עוד 2 סיבות רציניות לקריסת מערכת החינוך. זאת ועוד הוא מבהיר לנו מדוע האקדמיה נמצאת כבר עכשיו בשלבי קריסה. את הכל תוכלו לקרוא בפוסט על שלושה וארבעה כשלי אקדמיה.