לאחרונה מסתובב ברחבי הרשת קישור לעצומה הזו העוסקת בביטול הצעת החוק של מרץ שבגדול אוסרת לעשות כמעט כל דבר עם יצירות באופן דיגיטלי. הצעת החוק שנגדה פונה העצומה אוסרת שימוש בכל תוכנה וחומרה המאפשרים להציג חומר המוגן בזכויות יוצרים (כמו נגני MP3 למשל). הצעת החוק היא דרקונית ואני ממליץ לכולם ללכת לחתום על העצומה (בשם אמיתי, כבר היה מישהו שחתם "ביבי נתניהו" וזה לא היה מצחיק).
למרות שאינני תומך בהצעה של מרץ, תמיד חשבתי שיש להסדיר דרך שבה גולשים יוכלו לשלם על שירים שהם מורידים באינטרנט, שחברות התקליטים פועלות ללא דופי כאשר הן מנסות לבטל את תופעת ההורדות הפיראטיות ושיש למצוא דרך כלשהי באמצע. אתמול קראתי פוסט של רודף צדק וחלק מההשקפה הזאת השתנתה.
לפני שנים לא כל כך רבות, הדרך היחידה לקנות מוסיקה היתה תקליטים. שילמנו הרבה כסף, וקנינו תקליט. לרוב נאלצנו לקנות תקליט שלם כדי להאזין לשיר אחד או שניים שמאוד אהבנו. לא קיבלנו את האפשרות לבחור רק את מה שאהבנו. מה שנתנו לנו זה מה שנאלצנו לקבל. אבל זה לא היה הכול. התקליטים היו מאוד עדינים, בשלב מסויים, התקליט נשרט, ונאלצנו לוותר למעשה על הזכות לשמוע את השיר שאהבנו ושילמנו על הזכות לשמוע אותו מתי שנרצה, במיטב כספנו. חברת התקליטים לא היתה מוכנה להחליף את התקליט. התקלקל- תשלם שוב או שלא תוכל יותר להשתמש בתקליט.
בנוסף לכך, אסרו עלינו להשמיע את התקליטים, בהשמעה פומבית.
במילים אחרות, קנינו למעשה את המוצר הפיזי שנקרא תקליט. לא את הזכות לשמוע את השירים שבו, מתי שנרצה ואיפה שנרצה. כל זמן שהתקליט היה תקין, יכולנו להאזין לו. מאז חלפו כמה שנים והמציאו את הקומפקט דיסק (c.d). שוב נאלצנו לקנות את המכשיר עצמו, ואז דיסקים במחיר גבוה, ושוב נאלצנו לקבל את ההכתבה של חברת התקליטים בנוגע לשירים שיצטרפו לאלה שבשבילם רכשנו את הדיסק. ושוב חזר הסיפור על עצמו, אם הדיסק התקלקל, שוב הפסדנו את כספנו, ושוב לא היתה לנו אפשרות לשמוע את השירים שרצינו, ושילמנו על הזכות לשמוע אותם במיטב כספנו. חלפו עוד כמה שנים, ופתאום היה חידוש! יכולנו להעביר את השירים שבדיסק שקנינו אל המחשב, ולנטרל את האפשרות שהדיסק יתקלקל, ונאלץ לשלם שוב,עבור המוסיקה שכבר קנינו!
יש משהו במה שהוא אומר. אם קנינו את הדיסק הפיזי, הרי שאין לנו כל מניעה מלהעתיק את מה שיש בו ולחלק לחברים. אם קנינו את הזכות להשמעת השיר באופן פרטי, הרי שכאשר הדיסק מתקלקל או נשרט על חברות התקליטים להחליף לנו את הדיסק לדיסק חדש בחינם. גם באתרי הורדת מוזיקה חוקיים כמו imusic או songs ניתן להוריד את השיר רק למשך תקופה מוגבלת לאחר שקונים אותו. אם הוא נמחק מאוחר יותר, צריך לקנות אותו מחדש.
מדוע היום, לא מחליפות חברות התקליטים את התקליטים שקנינו בזמנו, לדיסקים, בחינם, הרי קנינו כבר את הזכות לשמוע את השירים. הזכות שנקנתה לא היתה מוגבלת בזמן.
מדוע אין לנו הזכות להחליף שירים שלא אהבנו, ושנאלצנו לקנות, כעסקת חבילה?
מדוע, כקונים, אין לנו זכות לעשות כרצוננו עם הדיסק שקנינו?
חברות התקליטים מנסות לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה: כשהדיסק מתקלקל, קנינו רק דיסק פיזי, וכשהכל תקין, קנינו זכות שמיעה שגם היא מוגבלת.
וכאן לא נגמר העושק. אתם מוזמנים לקרוא את כל הדרכים בהן חברות התקליטים פועלות בדרך לא דרך בפוסט שיתוף קבצים- עבירה או זכות.