שוב אני מעתיק את הכותרת מהפוסט שאני ממליץ עליו, אבל לעיתים הכותרת מתארת את מה שכתוב בפוסט בצורה כל כך טובה שאין ברירה אחרת.
סביר להניח שאת שוקי גלילי רובכם כבר מכירים. הוא עיתונאי ידוע וגם בלוגר מאוד מוכר. הוא החליט לכתוב בבלוג שלו מעין טקס אנשי השנה לפוליטיקאים.
אכזבת השנה
עמיר פרץ, יו"ר מפלגת העבודה, שר הביטחון
המשפט ההוא, מנאום ה"ניצחון" בבחירות, עוד מהדהד: אבוי לנו אם נשכח למה שלחו אותנו. אסור לנו לאכזב את הבוחר שביקש שינוי בסדר היום החברתי.
ובכן – אבוי. עיתוי הנאום מרמז שאולי באמת היו לפרץ כוונות טובות, אבל עם כוונות טובות לא קונים במכולת.
ברצף של קטגוריות שחלקן סטנדרטיות וחלקן מאוד מקוריות הוא מחלק תארים לפוליטיקאים השונים שאת שמם שמענו השנה לא מעט.
אשת השנה
ח"כ שלי יחימוביץ', עבודה
מעולם לא הייתי ממעריציה, אבל קשה שלא להעריך את הרצינות והאומץ. שלושה סוגים של אנשים עוזבים את העיתונות לטובת עשייה בתחום הסיקור שלהם – הטיפשים, שמתבלבלים לחשוב שהניסיון שלהם בדיבורים שקול לניסיון בעשייה; המושחתים, שחושבים למנף את הכוח והשם שצברו בעיתונות לעשיית הון אישי; והאמיצים, שמעדיפים לעשות במקום לדבר. ונדמה לי שיחימוביץ' שייכת לסוג השלישי.
לא אוכל לסיים את ההמלצה בלי לצטט את הקטגוריה האהובה עלי.
הרפי איתן של השנה
רפי איתן
הישיש הגוץ הזה מגלם תופעה כל-כך ייחודית, שאי אפשר להגדיר אותה בשום שם מלבד רפי-איתניזם, וזו הסיבה לכך שגם הקטגוריה בה זכה קרויה על שמו. איש קטן וחייכן, שמוליק-סגל-סטייל, שהצליח לבצע פריצה מטאורית לתוך הפוליטיקה בזכות המצע החברתי של מפלגתו, והצבעת המחאה של כ-150 אלף איש כנגד כל פוליטיקאי שהכירו. לו היו מכירים את איתן, היו יודעים שהוא איש ימין שמרן, ביטחוניסט עם רזומה מקפיא דם ואיש עסקים מצליח מאד. האם היו מצביעים בשבילו אז? שאלה לא רלוונטית.
שלא תחשבו שזה הכל, יש עוד לא מעט קטגוריות ולא מעט הפתעות. אני בטוח שתופתעו כשתראו מי נבחר להיות איש השנה. אז הנה קישור לאנשי השנה בפוליטיקה, קראו ותהנו.