כולנו מכירים את חוקי מרפי. מעטים מאיתנו יודעים שלמרפי לא היו חוקים. למרפי היה חוק אחד הטוען שכל מה שיכול להשתבש אכן ישתבש וכל שאר החוקים הם רק הרחבות.
מכירים את הפעמים האלה שהטלפון מצלצל ואתם בדיוק לא מוצאים את המפתח. אתם נלחצים ומחפשים עמוק יותר בתיק והטלפון לא מפסיק לצלצל. מצאתם את המפתח רק כדי להפיל אותו על הרצפה והטלפון לא מפסיק לצלצל. המפתח לא מצליח להכנס לחור, והטלפון… לא מפסיק לצלצל. לבסוף בתרועת שמחה אתם מצליחים לפתוח את הדלת ושועטים לעבר הטלפון, מפילים כל דבר שנקרה בדרככם, רק כדי להרים את השפורפרת רגע אחרי שהצד השני ניתק.
חוק מרפי הוא אחד החוקים המעצבנים ביותר עלי אדמות. למען האמת, נראה שכל המטרה שלשמה הגדירו את החוק היא בשביל שלכל הדברים המעצבנים ביותר עלי אדמות יהיה שם. כשמשהו רע קורה, מיד כולנו מאשימים את מרפי. מרפי הוא זה שהרס את האוטו בדיוק ביום של הפגישה החשובה בחייך. מרפי הוא זה ששם את הגלגיליות בדרך שבה הלכת וגרם לך ליפול על הראש. אם מרפי היה יודע כמה מקללים אותו, הוא היה מאשים את חוק מרפי בכך שהוא היה זה שגילה אותו.
מכירים את המצב שאתם רוצים לתלות תמונה וגם הפטיש וגם המסמר נופלים אחרי מכה חזקה שבה פגעתם באצבע שלכם? המסמר כמובן יתגלגל דווקא לפינה הכי חשוכה והכי קשה להגעה. הסיכוי של הפטיש לפגוע ברגל שלכם עומד ביחס ישר למשקל שלו.
אז מה עושים עם מרפי? האם אין לנו ברירה אלא לחיות את חיינו בעצבים בגלל חוק אדיוטי? הדבר היחיד שניתן לעשות הוא לצפות מה עלול להשתבש מראש, לחשוב באילו מהדברים אנחנו יכולים לשלוט. לחשב בראש את כל מה שעלול להשתבש ולבחור במודע בדרך המשובשת הכי פחות נוראית.
במקרה של הטלפון למשל, הפתרון הטוב ביותר הוא להמתין שהטלפון יפסיק לצלצל ורק אז לחפור בתיק בחיפוש אחר המפתח. בצורה כזו הלחץ ירד ומציאת המפתח תהיה מהירה יותר ומרגיזה פחות. המפתח לא יפול מהיד וייכנס ישירות לחור המנעול. אמנם פספסתם את שיחת הטלפון, אבל זה היה קורה בכל מקרה.
במקרה של הפטיש למשל, הדרך הטובה ביותר לפעול היא לשים הגנה על היד כגון כפפות ולהשתמש בפטיש קל כמה שיותר. המסמר עדיין יתגלגל לפינה החשוכה ביותר, הפטיש עדיין יפול, אבל אתם הייתם מוכנים לזה ומזערתם את הנזק כמה שאפשר.
חוק מרפי, מבחינה סטטיסטית פועל בכ50% מהמקרים, אך מאחר ואנחנו גזע שאוהב להתלונן, זה נראה לנו הרבה יותר. ומאחר ואנחנו גזע שלא אוהב להתרגז, אנחו יכולים להנות משני העולמות. לאמר באנחה שמשלימה עם הגורל "ההה… הנה מרפי שוב" ובחיוך לבחור בדרך הכי פחות מרגיזה. אז חזרו לחייכם, אבל תזכרו, אפשר להשתמש במרפי כדי למזער את הנזק שלו.
עוד חוק ידוע של מרפי…
"פרוסת הלחם תמיד תיפול בצד של המרגרינה".
דווקא מן חוק הגיוני
שבאמת לא בא (כנראה) לעשות לנו דווקא, אלא כן ללמד אותנו ככה בהפוכה איזה דבר או שניים כדיי להטיב עם הראייה שלנו לחיים: פשוט להשאיר ראש פתוח ולדעת להתגמש בכל מיני מצבים בחיים, והחוק בעצם אומר שמי שלא מפנים את הדברים האלו (כלומר ממשיך להתקע בכל מיני אמונות של חוסר שליטה כמו החוק הזה, או דווקא של שליטה ללא עוררין), אז דברים חיצוניים באמת ישלטו בו כל הזמן, כלומר הנסיבות. ככה נהפכים לקורבנות
מרפי מרפי בנזונה
מרפי הוא זה שגורם לך להגיד שאתה במצב מסוכן ויש מצב גדול שהנפילה תבוא והופססס…הסוסה שלך צולעת יום אחרי שאמרת את זה:|אין ספק שמפרי הוא אחד מהיצורים היותר מקוללים שקיימים ובגלל שהוא לא בחיים צריך להתנקש בצאצאים שלו:|
אהבתי
🙂
מרפי?
מרפי היה מהנדס מטוסים בשנת 1949 ושמו ניתן ל"חוק מרפי"
זה לא קשור בכלל חומד
הנטייה של האדם היא לזכור את הדברים שהשתבשו, הדברים שעצבנו והדברים שהלכו הכי חרא…
מספר דברים
1. אני זכר (-:
יש את החוק
שהסיכוי שפרוסת הלחם תיפול בצד של המרגרינה עומד ביחס ישר לעלותו של השטיח עליה היא תיפול.
עובדות הצידה
לרוב האנשים מרפי הוא שם מעורפל למה שעושה להם רע…
תודה (-:
להתנקש?
מה מרפי עשה לך? הוא רק "גילה" את החוק. הוא לא זה שיצר אותו.
החוק לדעתי בא כדי לתת לנו
דרך פרוק את התסכול שלנו על משהו במקום שנשאר איתו בבטן. עם זאת, בהחלט אפשר ללמוד להשתמש בו (-: